רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

עונג שבת

כ״ד בסיון ה׳תשע״א כ״ד בסיון ה׳תשע״א 26/06/2011 | מאת הרב הדר מרגולין

עניין השביתה בשבת מוכר ומובן, אך מדוע אנו מצווים אף להתענג ולשמוח ביום השביעי?

-- "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג" --

את השיר הזה כולם מכירים, אבל על מה בעצם אנו שמחים בשבת? מה עניין ה'עונג' שביום זה? האם משום שיש מאכל טעים, ואפשר לאכול עוד עוגה? או משום שזה יום חופשי ולא צריך לצאת לעבוד/ללמוד ולשאר העיסוקים?

כל זה נכון, אבל עדיין חסר עומק העניין, הרי יש עוד ימי חופש בלוח השנה, ומאכלים טעימים גם לא חסרים במשך השנה. אז מה בכל זאת מיוחד כל-כך בשבת קודש? עומדים אנו להציג כאן עומק מיוחד מאד, אז אנא הטו אוזן...

שני עניינים שונים יש בהלכות והנהגות שבת: יש איסור בעשיית מלאכה, ויש מצווה של סעודה ועונג.

איסור עשיית מלאכה, על שום מה? את זה כל אחד יודע: ה' ברא את העולם בששה ימים, ו'נח' (כביכול) ביום השביעי. ועל כך אנו שובתים, להעיד שה' ברא את עולמו. דברים אלו ידועים ומפורסמים.

ועתה לפן השני: מה בדבר סעודת שבת? מדוע יש מצווה של 'עונג'? וכך אמנם כתוב בדברי הנביאים, "וקראת לשבת עונג. .. וכבדתו מעשות דרכיך". אבל למה באמת?

דברים נפלאים כתב בזה המהר"ל מפראג (בספר "באר הגולה" - באר שני), רעיונות נשגבים שיש בהם כדי לשנות את כל המבט וכל הגישה לשבת קודש. וכך הוא כותב:

"השבת הוא שה' יתברך ברא העולם והשלים אותו. לכך צווה ה' יתברך שישבות האדם ביום הזה ששבת ה' ממלאכתו והשלים אותה. ולא יאמר, אף כי השלים העולם, הוא עולם חסר בדבר מה. ועל זה בא עונג שבת לומר כי ה' השלים העולם, ולא נמצא חסרון כלל רק הכל הוא בעונג והשלמה. ומפני כך ראוי שיהיה מקיים ג' סעודות בשבת".

נחזור על הדברים במילים שלי, לבררם.

שמא יאמר האדם: אמת נכון הדבר שהעולם נברא בששה ימים על-ידי ה', וינח ביום השביעי. ועל כך אני שובת ממלאכה, להעיד על בריאה זו.

אך מה אומר לכם, אינני שמח בבריאה זו שנבראה! מילא, אם היו לי חיים טובים ומוצלחים יותר. אם הייתי רואה שהכל לפי התוכנית שלי, ושכל הרשעים נענשים וכל הצדיקים מקבלים שכר. אם הכל היה מסתדר לפי ציפיותיי...

אבל זה לא מציאותי, ותמיד יש דברים שהם לא לטעמי. הבריאה נבראה, אבל אני לא שמח בה!

כמובן, שלא זו ההשקפה שהתורה מנחילה לאדם. להיפך! אנחנו לומדים לראות כל דבר במבט של "גם זו לטובה", וכל אשר עושה הקב"ה הוא עבור מטרת הטוב בלבד – "לטב עביד". ועוד, שעל האדם להיות שמח בחלקו, ואיזה חלק שייעד לו הקב''ה בחייו – צריך ללמוד לשמוח בזה. פעמים שזה קל יותר, ופעמים שפחות, אבל תמיד זהו הכיוון אליו אנו חותרים!

מתוך תחושות אלו באה מצווה של 'עונג שבת'.

ה'עונג' של שבת מכריז ואומר שהבריאה טובה היא, שלמה היא. אין בה חסרונות, כיון שהיא מנוהלת ע''י ה'. כך, ורק כך, צריכים החיים – והעולם – להיות. וסעודות השבת הן כחגיגות – הבאות לחגוג את טובם של החיים, חיים ללא חסרון.

שבת הוא, אם כן, היום שבו אנו חוגגים את המושג שכל אשר ה' עושה הוא אך ורק לטובה, "לטב עביד", ואכן זה מבט שונה על החיים.

השמחה היא עמוקה יותר מעוד יום חופש, ופנימית יותר מחתיכה נוספת של עוגה! כי שמחה אמיתית היא זו, שמבצבצת ועולה מפנימיות המצווה של עונג שבת.

"ישמחו במלכותך שומרי שבת"!

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן