בסרטון וידיאו בלעדי ל – aish.com (אנגלית), אמו של הנער נפתלי פרנקל פונה לכל עם ישראל, בארץ ובעולם, במסר אישי ומיוחד.

נפתלי הודיע להוריו שהוא בדרך הביתה, אולם לא זכה להגיע. משפחתו ומשפחותיהם של גיל-עד ואייל, נכנסו לימים סוערים ומוזרים, מלאים בשעות קשות, אך יחד עם זה, כמו שאומרת אמו של נפתלי, "גם בשעות מדהימות".

בתוך החושך שהקיף אותם הם זכו לראות באור בהיר את האחדות, האהבה, ההזדהות והדאגה של עם ישראל. הבעת השתתפות, עצרות תמיכה, יוזמות חברתיות, תפילות, ובסופו של דבר גם אבל משותף.

"האם הייתה זאת אשליה?" היא שואלת. ומשיבה בקול בטוח שלא, "זאת לא אשליה". עם ישראל באמת מאוחד, כולנו מחוברים זה לזה, דואגים זה לזה ואוהבים זה את זה. גם אם בחיי היומיום המציאות הזאת נסתרת, ברגע של הארה, היא פתאום מתגלה במלוא הודה ותפארתה.

אמו של נפתלי מסכמת את דבריה במסר אישי לראש השנה. היא פונה ומבקשת מכל אחד ואחת מאתנו, לבחור במעשה כלשהו, "קטן או גדול", שיעזור לשמור על רוח אותם הימים.

כעת, כשהרוצחים הנתעבים שילמו את המחיר והמעגל נסגר, הברכה רלבנטית מתמיד. שתהיה לכולנו שנה טובה!

האם האחדות וההזדהות של עם ישראל בזמנים קשים היא רק אשליה?