רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רות המואביה וגלגול נשמות

ג׳ בסיון ה׳תשע״ז ג׳ בסיון ה׳תשע״ז 28/05/2017 | מאת עליזה בולאו

מה הקשר המסתורי בין נעליים לבין המעבר של אנרגיות רוחניות?

אחד הנושאים במגילת רות הוא סיפור משנה מרתק עם יסודות מיסטיים, המתייחס לגלגול נשמות ולמעבר של אנרגיות רוחניות.

הסיפור נפתח באלימלך, נעמי ושני בניהם, מחלון וכליון, שעברו מבית לחם מוכת הרעב לשדה מואב. אלימלך מת זמן קצר לאחר המעבר; חכמינו מסבירים שמותו היה תוצאה רוחנית של העובדה שלא נתן צדקה לעניים ועזב את ארץ ישראל. למרות זאת, בניו לא מבינים את הרמז וממשיכים לסטות מהדרך, ומתחתנים עם נסיכות מואביות, ערפה ורות.

מחלון וכליון נשואים במשך 10 שנים, ומתים נטולי ילדים. נעמי, שנותרת כעת ערירית, מחליטה לחזור לבית לחם. היא נושקת לכלותיה לשלום. ערפה חוזרת לבית אמה המואביה, אולם רות מתעקשת ואומרת את מילותיה המפורסמות: "כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות, א, ט"ז).

בתום מסע רגלי ממושך, מגיעות שתי הנשים לבית לחם. רות, כמנהג עניי ישראל, מתחילה ללקט שיבולים שנותרו בשדה בתום הקציר, כדי לאגור אוכל לחמותה ולעצמה. התנהגותה הצנועה של רות מבדילה בינה לבין שאר המלקטות ומושכת את תשומת לבו של בעז, בעל השדה המבוגר. בעז חולק את ארוחתו עם רות ומזמין אותה להמשיך ללקט בשדהו.

כשנעמי שומעת על האינטראקציה בין בעז לרות, היא מסבירה לרות את המושג של יִבּוּם ומציינת כי בעז הוא אחד מקרובי המשפחה האפשריים לצורך הייבום.

אנרגיה רוחנית

כאן מתחילה עלילת המשנה. יִבּוּם זוהי מצווה שבה מחויב אחיו של גבר שהיה נשוי ונפטר ללא ילדים. כדי לשמר את המשכיות הנפטר ואת נכסיו בתוך המשפחה, האח (או קרוב משפחה אחר) מחויב (כמובן בהסכמתה של האלמנה וברצונה) לשאת את האלמנה ולפדות את רכוש אחיו. הצאצא הראשון של נישואין אלה "ייחשב" כצאצא של הנפטר, ויירש את רכושו.

איך זה עובד? כיצד יכול זרעו של גבר אחד ליצור את ילדו של גבר אחר?

שמעתי מהרבנית תהילה יעגער שמכיוון שהעולם הזה הגשמי קשור ברוחני, ויחד עם ההעברה הפיזית של החומר הגנטי, מתבצעת גם העברה של "גנטיקה" רוחנית.

היוונים-הסורים האמינו ברעיון הזה וניצלו אותו באכזריות. במהלך התקופה בה התרחש סיפור החנוכה, הכלה היהודיה נדרשה על-פי חוק להתמסר לתענוגותיו של המושל היווני לפני שהותר לה להינשא. הייתה זו כוונתם של ההלניסטים להטמיע כוחות רוחניים ביהודיים על מנת לפגוע בעם היהודי מבפנים. הם הבינו שגם אם הכלה לא הרתה בעקבות הלילה עם המושל, האנרגיה שלו תישאר בתוכה ותתבטא בצאצא שלה. בדרך זו קיוו היוונים-הסורים לזרז את ההלניזציה של היהודים.

אם ניקח את הרעיון הזה צעד אחד קדימה, הרמב"ן מסביר כי נישואי יִבּוּם הם למעשה אמצעי לגלגול נשמות. גלגול נשמות מתרחש כאשר האל מעניק לנשמה מסוימת הזדמנות שנייה לממש את גורלה. מדי פעם נשמה אינה מממשת את המטרה שלשמה נשלחה אל החיים על פני האדמה. אם הנשמה השיגה מסה קריטית של מטרותיה, אולם לא התקרבה למימוש הפוטנציאל שלה, אז האלוקים עשוי לתת לה הזדמנות נוספת. לפעמים הוא עושה זאת אחרי שהגוף מת "בנסיבות טבעיות", ולעיתים הוא שולף את הנשמה מהגוף "בטרם עת" לפני שתמשיך להזיק לעצמה. בשני המקרים, האל מאפשר לה להיוולד שוב כדי שתוכל להתחיל מחדש.

אולם, הנשמה הישנה לא מרגישה בנוח בגוף חדש כלשהוא; שליחת הנשמה לגוף ספציפי מתוכננת בקפידה. כל גוף פיזי בנוי בצורה מדויקת כדי להיות המיכל הטוב ביותר לנשמה הספציפית המתגוררת בו. נשמת הבעל המנוח, לפיכך, מתאימה בצורה הטובה ביותר לגוף שקרוב ככל האפשר מבחינה גנטית לגוף בו שהתה בעבר. באופן מיסטי, הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היא באמצעות זרעו של אחיו של הבעל המנוח. יצירת "מיכל" זה עבור נשמת הנפטר נחשבת לפיכך כמעשה נדיבות וחסד עצום.

חליצת הנעל

ומה אם האלמנה או האח אינם מעוניינים להיכנס למערכת יחסים זו?

אז נערך טקס בשם חליצה בפני בית דין רבני. האח חולץ את נעלו ושמו נקרא "בית חלוץ הנעל".

דבר זה התרחש במגילת רות. היה קרוב משפחה קרוב יותר שהיה אמור לגאול את רות ואת רכושו של מחלון והוא סירב לשאת את רות כיוון שחשש להכתים את שושלת היוחסין שלו על-ידי כך שיינשא לגיורת מואביה.

התנהגותו זכתה ליחס כה שלילי שהכתוב מתייחס אליו בשם "פלוני אלמוני", כדי שלא להזכיר את שמו בסיפור.

אולם מדוע לגרום לאח הסרבן לקחת חלק בטקס מוזר של חליצת נעליים? מה הקשר בין נעליים לבין נישואין?

המקובלים משווים את הגוף לסוליה של הנשמה. כפי שאדם זקוק לנעליים כדי להגן על כפות רגליו כשעומד בלכלוך ובבוץ, כך זקוקה הנשמה ל"נעל" כדי להגן עליה במהלך שהותה בעולם הפיזי.

המלבי"ם מסביר שכשאדם מת נטול ילדים, הוא משאיר את המהות הרוחנית שלו באשתו,  ומהותו נותרת נסערת ומאוימת מסכנת ההתפוררות של שמו וזכרו. כתוצאה מהסירוב להיכנס לנישואי יִבּוּם, נשללת מנשמת הבעל שנפטר ה"נעל" אשר לה הוא זקוק כדי להיכנס שוב לעולם ולממש את גורלו.

הדבר  מסביר מדוע נעמי הורתה לרות לעשות דבר מוזר: ללכת לאסם בלילה, לשכב ליד בעז ולחשוף את כפות רגליו (רות, ג, ד). למרות שהתנהגותה עלולה להיראות בלתי הולמת בעליל, רות מעבירה לבעז מסר חשוב: הגיע הזמן לפעולה - עליו "לגלות את מרגלותיו" של בעלה המנוח וכך להניח לנשמתו, או לספק לנשמתו "נעל" בכך שיישא את רות לאישה.

חסד

תכונתה הדומיננטית של רות הייתה נדיבות. התכונה הזו הובילה אותה לבחור להינשא לבעז המבוגר ולהתעלם מהמחשבה על גברים צעירים ומתאימים יותר לנישואין. תשוקתה המרכזית של רות הייתה להביא לפדיון נשמת בעלה המנוח.

בעז רואה את התנהגותה הצנועה והנדיבה, ומבין שכוונותיה של רות טהורות ומסכים לשתף עמה פעולה בתוכניתה. רות נכנסת להריון בליל נישואיה, וכשהתינוק נולד, מציין הכתוב כי "יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי" (רות, ד, י"ז) - וכך מאשר את העובדה כי הנשמה שהביאה רות לעולם היא אכן מעין "גלגול" של מחלון.

שמו של התינוק נקרא עובד. הוא היה לאביו של ישי, שבנו - דוד - כתב את ספר תהלים והפך למלך ישראל. מזרעו של דוד נולדו כל מלכי ישראל ובסופו של דבר, מזרעו יגיע המשיח.

רות המריאה לגבהים רוחניים אדירים: התחברה לעם ישראל, תמכה בחמותה, פדתה את נשמת בעלה המנוח ונמצאה ראויה להפוך לאם שושלתו של זה שיביא בסופו של דבר את הגאולה הסופית לעולם. 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן