אליה וקוץ בה
הוא בחור נהדר והוא יכול להיות הבעל האידיאלי, חוץ מדבר אחד...
רוזי ושרי היקרות,
אני מאורסת לגבר נהדר שפשוט מעריץ אותי ושיש לו כל התכונות שאני מחפשת בבן זוג. לאחרונה קראתי את מאמרכן לגבי רשימת התכונות החשובות באופיו של בן הזוג ואני יכולה לספר לכן שיש לו הכל – אני מעריכה את ארוסי על השקפת העולם שלו, האינטליגנציה שלו, חוסר האנוכיות שלו ואהבתו כלפיי (כל זאת חוץ מהתכונות הרבות האחרות שאני רוצה בבעלי לעתיד – וכולן נמצאות בו!). אני מרגישה גם תחושה חזקה של ביטחון ואמון בחברתו ואני יודעת שאוכל להישען עליו בשעת הצורך.
אבל יש נקודה אחת שלא ברורה לי – הייתי מאוד מתלהבת ומתפעלת מגבר שמאוד בוטח בעצמו. מכיוון שאני עצמי מתקשה בנושא זה, אני מעריכה זאת מאוד אצל אחרים. לארוסי יש תכונה זו במידה מסוימת, אבל לא כפי שהייתי רוצה. הדבר גורם לי להרגיש חוסר ביטחון.
אני מרגישה שאני יכולה לבנות עמו חיים משותפים, אבל כשקראתי את דבריכן לגבי החשיבות של "התפעלות", זה הלחיץ אותי קצת. האם הוא חייב להיות בעל תכונה מיוחדת שאתפעל ממנה, או שדי בכך שאעריך אותו במספר תחומים?
אני רוצה לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי מיסוד הקשר בינינו.
ד.
ד. היקרה,
נשמע לנו שאת מרגישה בדיוק את סוג ה"התפעלות" שכדאי שמישהי תרגיש כלפי בן הזוג שלה (או מישהו כלפי בת זוגו) – את מעריכה כמה מתכונותיו האישיות הטובות. מעולם לא אמרנו שמישהו צריך להעריך את כל התכונות של בן הזוג. תמיד יהיו דברים מסוימים שירגיזו או יטרידו בבן הזוג שעמו בחרנו לבלות את חיינו. הדבר נורמלי לחלוטין וקיים אפילו בנישואין המאושרים והבריאים ביותר. 'התפעלות' אין משמעותה שעלייך להתפעל מכל תכונה ותכונה של האדם – משמעותה מציאת היבטים באישיותו שאותם תוכלי להעריך.
יהיו 50,000 דברים בנשותיכם שלא תאהבו. אבל יהיו 150,000 דברים שתאהבו בהן, ובשורה התחתונה, הדברים הטובים יעלו על השליליים פי כמה וכמה.
פעם שמענו הרצאה מאדם שדחה את נישואיו עד לגיל 40. הוא דיבר אל קהל של רווקים מהוססים מאוד וניסה לשכנעם לשקול נישואין. הוא הפריך כמה מיתוסים לגבי נישואין ואמר, "יהיו 50,000 דברים בנשותיכם שלא תאהבו. אבל יהיו 150,000 דברים שתאהבו בהן, ובשורה התחתונה, הדברים הטובים יעלו על השליליים פי כמה וכמה". הוא צדק.
אנו מקוות מאוד שרעיון זה ירגיע אותך, אבל ברצוננו להוסיף נקודה נוספת. במהלך הנישואין, מומלץ להתמקד במעלות בן זוגך, ולא בחסרונותיו. אחת מידידותינו מספרת את הסיפור הבא כדי להבהיר את הרעיון:
"לבעלי היה הרגל להשאיר את הגרביים והבגדים המלוכלכים שלו על הרצפה במקום להכניסם לסל הכביסה, והוא היה אומר שהוא 'יגיע לזה אחר כך'. הרגיז אותי מאוד, שלמרות ששנינו עבדנו קשה, הוא ציפה שהבגדים המלוכלכים שלו ימצאו את דרכם לסל הכביסה מדי יום. הייתי מזכירה לו, מבקשת ממנו וגם מתלוננת, אך ללא הועיל, וכל השיפורים היו לזמן קצר בלבד. מובן שהייתי כועסת ומתרחקת בכל פעם שהיה עליי להרים את בגדיו – מה שקרה כמעט בכל יום.
"אחרי שהיינו נשואים 7 שנים בערך, באחת הפעמים שהתכופפתי כדי להרים את הגרביים המלוכלכים של אתמול מרצפת חדר השינה, הבנתי שאני מבזבזת כמות אדירה של אנרגיה רגשית בכעס על גבר שהוא בסך הכל בעל טוב ואדם טוב. נכון, לא אהבתי את העובדה שהבגדים על הרצפה לא הטרידו אותו כפי שהם הטרידו אותי. הרגשתי שהוא מתייחס לעובדה שארים אותם יומיום כמובנת מאליה. אבל מכל הדברים בחיינו המשותפים, היה זה אחד החסרונות המעטים – השאר היה נהדר למדי (וידעתי גם שיש דברים שאני עושה שמרגיזים אותו בקביעות...)
"מאותו יום ואילך, הרמת הבגדים לא הטרידה אותי כל כך. ולמרבה הפלא, בשלב מסוים הוא החליט להיות מסודר יותר והתחיל להרים את בגדיו בעצמו. השורה התחתונה היא שחלפו 20 שנה מאז אותה הארה קטנה; ואמנם יש לבעלי כמה שיגעונות אחרים שאני לא מתה עליהם, אבל הדברים הטובים עדיין עולים על הרעים."
מוסר ההשכל של הסיפור אינו שהקשיים של בעלך לעתיד בנושא הביטחון העצמי שלו יחלפו. יש דרכים שבהן הוא יוכל לשפר את דימויו העצמי, אבל זו אינה הנקודה. הנקודה היא שאת יכולה להתמקד בתכונותיו האחרות, ולהתמודד עם הקושי הזה בדרך שלא תגרום לך תסכול או תגרום לחיכוכים בנישואיכם. את יכולה ללמוד להתמקד בתכונות הרבות שאת מעריכה בו ובקשר הנהדר שלכם. זה מה שבעל ואישה בנישואין טובים לומדים לעשות. וזה תהליך למידה – הוא לא מתרחש באופן אוטומטי.
אנו מקוות שתוכלי לקבל את עצתנו, ולהתמקד בבניית חיים מאושרים עם בן זוגך.
רוזי ושרי