רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

להיות הגיבור של ילדיך

ג׳ בטבת ה׳תשס״ז ג׳ בטבת ה׳תשס״ז 24/12/2006 | מאת Tzvi

זריעה וגיזום: שני מצבי הפעולה בהורות

זוכרים את אותם ימים טובים, קצת לפני ואחרי שהילד שלכם נולד? זוכרים את החלומות שלכם על הורות, ועל הקרבה הנפלאה שתהיה לכם עם הילד?

האם אתם מוצאים את עצמכם מנסים להיזכר בחלומות האלה באמצע המשימות הלוגיסטיות האינסופיות שההורות דורשת למעשה? האם אתם מרגישים לפעמים כמו נהג, טבח להכנת ארוחות מהירות, משרת, שוטר תנועה, אוכף הכנת שיעורי בית או נציב תלונות הציבור - הרבה יותר מאשר הורה?

בואו נחזור לרגע לאותם חלומות, משום שהם אוצרים בתוכם כוח ופוטנציאל לגידול ילדים מדהימים. המלה "הורה" באה מלשון הוראה – לימוד או הדרכה, ההורים הם מורים ומדריכים של הילדים שלהם, בכל הנוגע לחיים עם ערכים. איך מעביר ההורה את הערכים האלה בצורה הטובה ביותר? התשובה קשורה באופן מורכב לתפקידי הנהיגה, הבוררות, האכיפה, הניקוי והבישול שאנחנו ממלאים כהורים מדי יום. תרשו לי להסביר.

התלמוד משווה גידול ילד לגידול שתיל. יש שני מצבים בסיסיים בהורות, ולמרות ששניהם נחוצים, הם מנוגדים זה לזה לחלוטין. המצב הראשון הוא זריעה, והשני - גיזום.

גיזום

נתחיל דווקא בשני. גיזום זה כשאנחנו מנחים את הילד שלנו על ידי תיקון ההתנהגות שלו – "תעשה את זה ככה", "אל תעשה ככה". ההערות הללו נותנות לנו בדרך כלל תוצאות מיידיות, ציות ושינוי של ההתנהגות, אבל הן עלולות גם לגבות את המחיר. גיזום מדי פעם הוא פעולה נחוצה, אבל גיזום יתר עלול להרוג את הצמח. ככה זה גם עם ילדים. יותר מדי הנחיות והערות עלולות לגרום לילדים שלנו לחוש ריחוק ואפילו כעס, למרות שהם מגיבים כראוי למה שאנחנו אומרים (השתיל נגזם ונכנע…). ילדים אוהבים ללמוד, והם אפילו אוהבים ללמוד מההורים שלהם, אבל הם לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות... (אם נשים לב, אף אחד מאיתנו לא אוהב שאומרים לו מה לעשות!)

העניין השני במצב הגיזום הוא, שלמרות שאנחנו עשויים לקבל תוצאות מיידיות, השינוי בא מאיתנו, זהו שינוי חיצוני – ולא שינוי פנימי שבא מתוך הילד. רוב הסיכויים שהשינוי לא יתקיים לאורך זמן. לדוגמא, נגיד שאנחנו מנסים ללמד את אחת הבנות שלנו איך לכבד את הוריה. אנחנו משקיעים ומזכירים לה להגיד 'תודה' ו'בבקשה' בכל פעם שהיא שוכחת, ומעירים על טון הדיבור שלה כשהוא לא ראוי. לפעמים זה מרכיב הכרחי בחינוך, אבל יותר מדי ממנו ירחיק מאיתנו את הילדה.

מלאכת הזריעה העדינה

מצב הזריעה עדין יותר, הוא לוקח זמן רב יותר, אבל הוא בעל כוח תנופה רב יותר. זריעה זה כשאנחנו לא אומרים מילה - הפעולות שלנו מדברות במקומנו. אנחנו פשוט חיים את ההתנהגות או הרעיון שהיינו רוצים שהילדים שלנו ילמדו, ואין ספק שעם הזמן זה ייקלט אצלם. במצב הזריעה אין לדעת מתי יתחילו הילדים ללמוד את מה שאנחנו מדגימים להם, אבל כשהם ילמדו - זה יהיה שלהם לנצח. במצב הזריעה הילד מתקרב אלינו מתוך הערכה לדרך שבה אנו פועלים בעולם, ולדרך שבה אנחנו מקבלים אותו במקום שבו הוא עומד ברגע זה. זה המצב שגורם לנו להפוך להיות הגיבורים של ילדינו.

במצב הזריעה אנחנו אמורים להתרכז הרבה פחות בהערות ובהנחיות לגבי התנהגות הילד, ולהתמקד הרבה יותר בהתנהגות שלנו.

במצב הזריעה כאשר אנו רוצים 'ללמד את הבת איך לכבד את הוריה', אנחנו אמורים להתרכז הרבה פחות בהערות ובהנחיות לגבי התנהגות הילדה, ולהתמקד הרבה יותר בהתנהגות שלנו – כלומר, בהתנהגות שלנו כלפי הורינו! הילדה רואה איך אנחנו יוצאים מהבית כדי לטפל בהורינו, כמה אנחנו מרבים להתקשר אליהם, וכיצד אנו מנצלים כל הזדמנות כדי לכבד אותם ולהסב להם נחת (כל זה אמור באותה מידה – אם לא יותר – לגבי ההתנהגות שלך עם בן/ת זוגך!). התנהגות כזאת יוצרת רושם עז על הילדים. הם לעולם לא ישכחו את זה.

בואו ניקח ערך יהודי אחר שקרוב ללבו של כל הורה: ללמד את הילדים שלנו להיות ישרים. רק כדי לקבל מושג עד כמה זה חשוב, תארו לעצמכם לרגע, על דרך השלילה, שהילד שלכם גדל להיות אדם לא ישר, מישהו שאנשים לא יכולים לסמוך עליו.

במצב הגיזום המסיבי, אנחנו תופסים את הילד כשהוא מתנהג בדרך שאינה בדיוק ישרה. אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי ללמד אותו על חשיבות היושר. הכוונות שלנו טהורות, אבל מכיוון שאנחנו גם מלמדים וגם נוזפים בילד שלנו באותו זמן, כל החוויה משאירה לו טעם מר בפה. ככל הנראה, הוא יותר יחשוש מענישה, מאשר יתעורר להיות ישר. בפעם הבאה שנתפוס אותו במעשה נחזור ככל הנראה על אותם רעיונות, אבל סביר מאוד שבפחות סבלנות. למרות שהילדים עשויים להבין שהנושא הזה חשוב לנו, הם ישמעו הרבה יותר טוב את האכזבה שלנו מהם ואת הביקורת כלפיהם, מאשר את המסר. זה לא אומר שאנחנו לא אמורים להתערב ולהעיר, אלא שזה טיפול שצריך לנהוג בו בחסכנות, בגלל הפוטנציאל השלילי הנלווה אליו.

במצב הזריעה, אנחנו תופסים את הילד כשהוא עושה מעשה ישר, משבחים אותו ומביאים אותו להזדהות עם עיקרון היושר. אולי אפילו נשווה אותו לדמויות שאנחנו מעריצים בגלל יושרן. כמו אדם שמשקה את הגינה, ניתן להם את מה שהם צריכים כדי לצמוח.

לא פחות חשוב - נוודא שאנחנו נוהגים ביושר רב בעצמנו. אם מישהו מתקשר בטלפון ושואל אם "אבא בבית", אל תגיד לבנך להגיד שאתה לא. אם את נוסעת ברכב, אל תידחפי לנתיב שלך ברגע האחרון, לאחר שעקפת טור של מכוניות. אנחנו מלמדים את ילדינו יושר בדרכים עקיפות.

כן, דווקא מאופן ההתנהגות שלנו במשימות היומיומיות בתור נהגים, טבחים ואנשי ניקיון, הילדים ילמדו הכי הרבה על ההתנהגות הרצויה, ויקלטו ממה צריך להיות להם איכפת. המשימות המשעממות-לכאורה האלה, מעוטרות בפוטנציאל של זריעת זרעי היושר העמוק, האהבה והיכולת להיות בני אדם טובים - בתוך ילדינו. אם נעשה את זה יחד עם אווירה נכונה ברוטינת היומיום שלנו, יש כאן פוטנציאל להותרת רושם עמוק בילדינו – כך נהפוך להיות הגיבורים האמיתיים שלהם.

 

***

 

מאמר בנושא קרוב:

מיהו הורה טוב?
אם אנו רוצים לגדל ילדים בעלי ערכים, אין לנו ברירה, אלא לעבוד על אישיותנו-שלנו.

 



 

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן