פרשה משפחתית 2 נצבים
נצבים (דברים כט:ט-ל:כ )
בראש השנה אנחנו מבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב" ומאחלים זה לזה הצלחה והתקדמות בכל תחום חשוב. אבל חז"ל מלמדים אותנו, שכדי להפוך לראש ולהצליח, אנחנו צריכים לפעמים להיות זנב! "היה זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים". עלינו להשתדל להתקרב לאנשים שאנחנו מעריכים ושבהשפעתם נוכל לצמוח - אפילו אם נצטרך להיות ה'זנבות' בחבורה, הפחותים שביניהם; ולא להיות 'ראשים' או מנהיגים של קבוצה שהתנהגותה וערכיה עלולים לגרור אותנו מטה.
בסיפורנו השבוע מגלה נער, שלא כל כך חשוב להיות "ראש", כל עוד מחוברים ל"גוף" הנכון.
עדיף להיות זנב לאריות
דני ניסה לשים לב למה שאמר צחי, ראש הקבוצה שלו, בנאומו, מחשבותיו המשיכו לנדוד.
"בנובמבר, התוכנית היא לעזור לנקות את שמורת הטבע ואז אנחנו נתפרש..."
הוא שמח להיות חלק מקבוצת הילדים הנחושה הזאת, קבוצת שוחרי איכות הסביבה של בית הספר, שבאמת יכלה להשפיע על הסביבה המקומית. אבל הטריד אותו שהוא צריך פשוט לעשות כל מה שראשי הקבוצה מחליטים.
"...בשנה שעברה הצלחנו לבצע בהצלחה חמישה פרויקטים, אבל השנה אנחנו מקווים לעשות אפילו יותר..."
למה הוא לא יכול להיות אחד מהמנהיגים? הוא חבר בקבוצה כבר כמה שנים. למה, לשם שינוי, הוא לא יכול להיות אחד ממקבלי ההחלטות?
צחי סיים את נאומו, ודני עשה את דרכו בחזרה לכיתה, כמו יתר חברי הקבוצה. כל הקבוצות הרשמיות בבית הספר הורשו לנצל חלק מזמן ההעשרה שלהם לפגישות או ליציאה לפרויקטים מתוכננים. הקבוצה שלו תמיד השתמשה בזמן הזה ברצינות ודאגה לנצל אותו היטב לפיתוח פרויקט המודעות הסביבתית שלהם.
דני פסע לאורך המסדרון כששמע מישהו קורא בשמו.
"היי, דני, בוא שנייה!"
הוא פנה לאחור והבחין בעזרא וכמה מחבריו שקוראים לו. בדרך כלל הוא השתדל לשמור מרחק מהחבר'ה האלה. הם היו חבורה פרועה למדי והתעסקו בכל מיני דברים שהוא העדיף להתרחק מהם. מה הם רוצים ממנו?
"תשמע," אמר עזרא, "החבר'ה ואני החלטנו שאנחנו רוצים, אה, להיות יותר מעורבים בסביבה, ומתחשק לנו להצטרף לְקבוצה."
דני לא הבין. תרומה לסביבה נראית הדבר האחרון שאליו הטיפוסים האלה יהיו קשורים. ולמה הם מספרים את זה לו?
"אז שיהיה לכם בהצלחה, אני חייב לרוץ לכיתה." דני חייך, וקיווה שבזה תסתיים השיחה. אבל עזרא המשיך.
"כדי לפתוח קבוצה משלנו, אנחנו צריכים אישור מהמנהל. אז חשבנו שאם מישהו כמוך יצטרף אלינו, מישהו שכבר משתתף ותיק בקבוצה כזאת וכל זה, אז יהיה לנו הרבה יותר קל לקבל אישורים."
הם השתגעו? למה שהוא יעזוב את הקבוצה שלו ויצטרף אליהם?
"מצטער חבר'ה," אמר דני ונענע בראשו, "אין סיכוי שאני אעבור קבוצה, אתם מבינים..."
"נמנה אותך לראש הקבוצה", התפרץ עזרא לתוך לדבריו.
דני השתתק.
"כן, וגם למנכ"ל אם אתה רוצה", הוסיף רפי.
זה משנה את כל התמונה, לא? חשב דני. אמת, הם לא התלמידים הכי טובים בבית הספר, אבל אם הם רוצים להקים קבוצה – ומוכנים לקבל אותו כמנהיג – אולי זה בכל זאת יהיה בסדר.
עזרא שלף דף מקומט מכיס החולצה שלו. "הנה הטופס שאנחנו צריכים למלא כדי להקים את הקבוצה שלנו. הכל כבר מוכן. רק תחתום את השם שלך – בשורה הראשונה, בתור ראש הקבוצה כמובן, ואנחנו מסודרים."
אולי היה איזה קול קטן בראשו של דני שלחש לו שזה לא בסדר, אבל גם אם כן, הוא הושתק על ידי קול גדול בתוכו שאמר לו כמה נפלא להיות סוף סוף מנהיג של קבוצה ולא סתם 'ממלא הוראות'. הוא לקח את הדף וחתם עליו.
הקבוצה החדשה, כשדני התלמיד המצטיין עומד בראשה, קיבלה את אישורו של המנהל. עזרא וחבריו לא בזבזו זמן רב, ומיד פתחו במסע שכנועים, להביא את דני לארגן את פרויקט השטח הראשון - על חשבון שעות הלימודים - בניקיון גן השעשועים. דני הסכים לקדם את הרעיון, וחשב שהנערים יתאמצו יותר אם יעשו משהו שבו הם מעוניינים.
כשהגיעו לגן, ראה דני שכמה מהילדים הביאו איתם תרמילים גדולים. אולי הם הביאו כמה כלים כדי שמבצע הניקיון יהיה קל יותר, הוא חשב לעצמו.
"בסדר, בואו נתחיל", אמר דני בחיוך קטן תחת כובעו הכחול, כובע המנהיג.
"אה... אנחנו לא צריכים קודם הפסקת אוכל קטנה לחמש דקות?" שאל עזרא, "ת'מבין, כדי שיהיה לנו כוח", הסביר.
בקבוצה הקודמת שלו, כולם התחילו מייד לעבוד, אבל מכיוון שזאת הייתה הפעם הראשונה שלהם, נענה דני באי רצון. אחד מהחבר'ה הוציא רדיו והתחיל להשמיע מוסיקה רועמת והשני הוציא צלחת מעופפת וכדורגל. לדני נדמה שהוא מריח עשן של סיגריות.
"רגע, אנחנו אמורים לנקות, לא לבלות!" הוא מחה דני.
"כן, בטח, בוס," הִנהן עזרא, "אבל איך אנחנו יכולים לנקות אם לא נלכלך קצת קודם?" הוא הוסיף בקריצה.
חמש הדקות הפכו לחגיגה של 55 דקות. הם שלפו סנדוויצ'ים, צ'יפס ומשקאות קרים מהתרמילים שלהם.
דני לא ידע מה לעשות. ברור שהנערים האלה באו רק כדי לברוח קצת מהלימודים ולכייף. הוא הרגיש שבלתי אפשרי לעצור אותם, ומחוסר ברירה הוא אפילו שיחק קצת כדורגל, למרות שהוא הרגיש נורא על בזבוז זמן הלימודים.
החגיגה נרגעה בסוף, כשאחד מהם הביט בשעון ונזכר שאם הם לא רוצים להסתבך עדיף שיחזרו מהר לבית הספר.
"בסדר, אדוני המנכ"ל, ניפגש בשבוע הבא. באותו המקום ובאותה השעה!" חייך עזרא לאחר שנכנסו אל חצר בית הספר.
"תקרא לי המנכ"ל לשעבר", אמר דני, והשליך את הכובע הכחול לעברו בתנועה סיבובית. "אתה יכול למלא את מקומי. אני חוזר לקבוצה הקודמת שלי."
"אבל - אבל אתה לא רוצה להיות ראש קבוצה?" נדהם רפי.
"לא תודה. אני מעדיף ללכת בדרך הנכונה, מאשר להוביל אנשים, כולל את עצמי, בדרך הלא-נכונה."
גילאים 3-5
ש: מה הרגיש דני בהתחלה בגלל שלא יכול היה להיות הראש בקבוצה הראשונה שלו?
ת: הוא הרגיש שבשביל להיות ראש קבוצה, שווה לו אפילו להצטרף לנערים שבדרך כלל הוא מעדיף להתרחק מהם בגלל התנהגותם.
ש: מה הוא הבין בסוף?
ת: הוא הבין שעדיף להיות 'סתם חבר' בקבוצה טובה ורצינית, מאשר להיות הראש של אנשים שבאמת לא רוצים להתנהג כראוי.
גילאים 6-9
ש: איזה שיעור למד דני על מנהיגות?
ת: הוא גילה שלא חשוב להיות מנהיג רק בשביל להיות מנהיג, חשוב יותר להימצא בחברת אנשים שהערכים שלהם נכונים בעינינו, אפילו אם במקרה כזה נהיה רק 'ממלאי הוראות'.
ש: האם לדעתך, אילו היה דני נשאר יותר זמן עם הקבוצה של עזרא, הנערים היו מפתחים, עם הזמן, מודעות רבה יותר כמוהו, או שהוא היה נהיה דומה יותר להם? מדוע?
ת: למרות כוונותיו הטובות של דני, הרבה יותר סביר שהוא היה יורד לרמה שלהם מאשר שהם יעלו לרמה שלו. הטבע האנושי הוא כזה, שהיחיד נוטה לאמץ את ערכי הקבוצה ולא להפך. לכן חשוב כל כך להעמיד את עצמנו בין אנשים שאנחנו יכולים להתחבר למטרותיהם וערכיהם ושלא יהיה לנו איכפת לאמץ אותם לעצמנו.
גילאים 10 ומעלה
ש: מדוע, לדעתך, יש לבני האדם משיכה טבעית להנהיג?
ת: עמוק בפנים, בכל אחד מאיתנו קיימת שאיפה לגדולה. וזוהי תחושה נכונה, משום שה' הטביע בכל אחד מאיתנו ניצוץ של גדולה – הישות האלוקית שבנו. בכל אופן, הגדולה או המנהיגות שלנו יכולות לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות, לא רק בהנהגה של אחרים. למעשה, לפעמים יכולה הגדולה שלנו להיות החוכמה לבחור מי יהיה המנהיג שלנו.
ש: האם ניתן להעריך מנהיג של קבוצה על פי אופיים של הצועדים אחריו?
ת: במידת מה, כן. מנהיג אמיתי צריך לא רק לקבוע עמדות, אלא גם להקנות הנהגות וערכים חיוביים לאלה שהוא מנהיג - על ידי מילים, מעשים והכי חשוב, דוגמא אישית. אומרים ש'התפוח לא נופל רחוק מהעץ'; אם אנחנו רואים קבוצה שמתקדמת בכיוון חיובי, אנחנו יכולים להניח בבטחה שהמנהיג שלה עומד מאחורי זה, ואם לא - משהו ודאי חסר בו.