רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

השואה

גר הצדק היפני

י׳ בטבת ה׳תש״ע י׳ בטבת ה׳תש״ע 27/12/2009 | מאת ד.סופר

אחד מגיבוריה הלא-רגילים של מלחמת העולם השנייה.

אורחים רבים התקהלו סביב השולחנות הערוכים בטוב טעם, בדירתו הקטנה של ר' חיים שמואלביץ', בישיבת מיר בירושלים.

ר' חיים, ראש ישיבת מיר, קם לדבר וקרא בחום: "ר' אברהם היקר, יהי רצון שתגדל לתורה וליראת שמים, כמו שלבך חפץ! יהי רצון שתהפוך לבן אמיתי של אברהם אבינו, שעל שמו אתה נקרא."

זאת לא הייתה מסיבת בר מצווה. החוגג היה סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ'י, פרופסור יפני בן 60, לאחר שנימול כחלק מגיורו וקיבל את השם "אברהם".

"לעולם לא נשכח את מה שעשית למעננו כשהיינו ביפן", המשיך ר' חיים, "לא נשכח גם איך סיכנת את חייך כדי להציל אותנו. זכות מסירות-הנפש שלך היא שליוותה אותך והובילה אותך לחסות בצל השכינה, ולהפוך לחלק אמיתי מהאומה אשר לה עזרת כל כך הרבה."

מדת השינטו ליהדות

סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ'י נולד בשנת 1900 למשפחה יפנית אריסטוקרטית. אביו היה כהן שינטו ידוע, בן לשושלת כהני דת ארוכה.

מקום הולדתו של סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ'י היה מרכז דת השינטו. אביו קיווה שסֶטזוּסוֹ ימשיך באופן טבעי את המסורת המשפחתית, וילמד את כהונת הדת.

במקום זאת, פתח סֶטזוּסוֹ במסע אפי של חיפוש אחר האמת. בגיל 13 הוא ביקר בחנות לספרים עתיקים, שבה מצא את התנ"ך העברי בתרגום ליפנית. הוא בלע בשקיקה את הספר הקדוש הזה וגילה את המונותאיזם. הוא הבין שזאת האמת, והתחיל לסטות אט אט מדת השינטו הפוליתיאיסטית. בסופו של דבר, הוא הפסיק לחלוטין להגיע למקדש השינטו, וחיפש אחר מישהו שילמד אותו יותר על היהדות.

לאחר נישואיו של סֶטזוּסוֹ, הוליך אותו חיפושו אחר האמת לארצות הברית, שם הוא התחיל ללמוד תנ"ך ועברית באוניברסיטה אמריקנית. לאחר שחזר ליפן עם דוקטורט בעברית ולימודי יהדות, הוא המשיך להרחיב את הידע שלו בנושאים אלה.

בשנת 1937 הוא פרסם את הספר הראשון שלו בנושא השפה והדקדוק העבריים. באותו זמן הוא ייסד גם פקולטה ללימודי תנ"ך ועברית באוניברסיטת טוקיו. הפקולטה משכה סטודנטים לא-יהודים רבים, ובתוך זמן קצר נודע סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ'י לתהילה ביפן, בתור מלומד והוגה דעות. הוא זכה לכבוד רב גם במעגל הממשלתי, שם רכש לעצמו ידידים רבים. כעבור זמן הוא ינצל קשרים אלה כדי לעזור לפליטים היהודיים שהגיעו ליפן בזמן השואה. פרופסור קוֹטסוּגִ'י פירסם מחקרים נוספים על יהדות, תנ"ך ועברית.

באותה תקופה פרסמו כמה חוקרים יפניים מחקרים שמצאו קשר בין האומה היפנית לבין עשרת השבטים האבודים שגלו בימי סנחריב. הטענות השגויות האלה עוררו גל של עניין ביהדות בקרב האינטליגנציה היפנית, ועבודותיו של פרופסור קוֹטסוּגִ'י נקראו בהרחבה.

כשנכבשה מנצ'וריה על ידי יפן, הזמין הקיסר היפני את פרופסור קוֹטסוּגִ'י לשמש בתור היועץ שלו לענייני יהודים.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י לא פגש ביהודים שומרי תורה ומצוות במהלך לימודיו בארה"ב. הוא נתקל ביהודים כאלה לראשונה בחרבין, עיר הבירה של מנצ'וריה, שם התקיימה מאז 1890 קהילה גדולה של יהודים ממוצא רוסי. כשנכבשה מנצ'וריה על ידי יפן, הזמין הקיסר היפני את פרופסור קוֹטסוּגִ'י לשמש בתור היועץ שלו לענייני יהודים. פרופסור קוֹטסוּגִ'י קיבל את ההצעה ועבר לחרבין, שם הוא נשאר במשך מספר שנים. בשהותו שם יצר הפרופסור מערכת יחסים חמה עם הקהילה היהודית והרב הראשי, הרב משה אהרן קיסילב.

ידידותו של פרופסור קוֹטסוּגִ'י עִם הָעָם היהודי הגיעה לשיאה בשנת 1941, כשפליטי שואה יהודיים החלו לזרום ליפן, בחיפושם אחר חוף מבטחים.

כשהגיעה ישיבת מיר המפורסמת לעיר היפנית קוֹבה, הגיע פרופסור קוֹטסוּגִ'י לשם, כדי להכיר את עולם התורה. בקובה הוא התקרב מאוד אל רבני מיר המפורסמים ואל תלמידיה, שעדינותם ואצילות רוחם הרשימו אותו עמוקות.

ידיד נחלץ לעזרה

האשרות שקיבלו הפליטים היהודים כדי להיכנס ליפן היו רק ויזות מעבר, שתוקפן אמור היה לפוג בתוך שבועיים מיום הגעתם לשם. למרות שהרשויות היפניות האריכו את הויזות מספר פעמים, אחרי זמן מה הן התחילו ללחוץ על הישיבה לעזוב את יפן ולהמשיך אל "היעד" שלה – יעד שכמובן לא היה קיים, מכיוון שלא היה להם שום מקום אחר ללכת או לחזור אליו.

מסיבות הומניטאריות לחלוטין התערב פרופסור קוֹטסוּגִ'י בבעיית הפליטים, ועשה מאמצים עילאיים להארכת הויזות שלהם. כדי להצליח בכך, הוא ניצל את ידידותו עם שר החוץ. וכשחברים בכירים במשטרת קובה התנגדו להארכת האשרות, השתיק אותם פרופסור קוֹטסוּגִ'י בעזרת סכומי כסף גדולים, שלווה מגיסו האמיד והחזיר בעצמו.

הודות להתערבותו של פרופסור קוֹטסוּגִ'י, הסכימו הרשויות היפניות להאריך את אשרות השהייה של הפליטים מספר פעמים, ואפשרו להם לשהות שם במשך שמונה חודשים תמימים, במקום השבועיים המקוריים. מאוחר יותר החליטו היפנים לגרש את היהודים מיפן; הם לא גרשו אותם לגמרי, ובמקום זה הגלו אותם לשנחאי שבסין, שנמצאה תחת שליטה יפנית.

מלחמה באנטישמים

ככל שהמשיכו לזרום יותר יהודים ליפן, חלה עלייה ברמת האנטישמיות. התעוררות האנטישמיות באה מכיוון שגרמניה, בת בריתה של יפן, ניסתה לשכנע את יפן לגרש את היהודים. תעמולה אנטישמית ארסית הציפה את התקשורת היפנית, וקריקטורות מקוממות של יהודים היו מרוחות על כל העיתונות היפנית. בשנת 1941, ערב מלחמת יפן נגד ארה"ב, התקרבו יפן וגרמניה זו אל זו אפילו יותר, והאנטישמיות התגברה. מנהיגים יפניים בכירים התחילו להאשים בפומבי את היהודים בהתרחשות שתי מלחמות העולם, כשהם טוענים שהיהודים זורעים חורבן בכל מקום שאליו הם מגיעים.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י יצא במאבק עז נגד ההסתה האנטישמית.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י התנגד להאשמות אלה, ובאומץ יצא במאבק עז נגד ההסתה האנטישמית. מתוך נחישות להציג ליפנים את היהודים באור חיובי, הוא הוציא ספר בשם "דמותו האמיתית של העם היהודי", שבו הוא ניפץ את כל המיתוסים והשקרים הגרמניים לגבי היהודים, ותיאר את העם היהודי בתור אומה מוסרית וישרה במיוחד.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י ערך מסעות ברחבי יפן, ומסר הרצאות שהיללו את העם היהודי והפריכו את שקרי אויביהם. הוא אפילו פנה אל היפנים בבקשה לסייע ליהודים, כשהוא מצהיר: "ההשגחה העליונה הביאה את אלפי הפליטים חסרי המזל האלה לחופינו, כדי שנסייע להם ונעניק להם חוף מבטחים, בו יוכלו למצוא מרגוע ושלווה. זוהי משימת חיינו. הבה לא נכזיב".

פרופסור קוֹטסוּגִ'י היה בבחינת נאה דורש ונאה מקיים, והרבה מהיחס ההומאני שהיפנים העניקו לפליטים היהודים יכול להיזקף לזכותו. כשמשלחת מנהיגים יהודיים, ובראשם הרבי מאמשינוב ורבי משה צ'צ'קס, פגשה בנציגי הממשלה היפנית בטוקיו, הם הסתייעו במידה רבה מאוד בפרופסור קוֹטסוּגִ'י שפעל למענם כמתווך ומתרגם. כתוצאה מפגישה זו, שיפרו היפנים את גישתם כלפי הפליטים היהודים, ועמדו מול הלחץ הגרמני לגירוש היהודים מיפן, לפחות באופן זמני.

בשנת 1941, כשממשלת יפן שינתה את גישתה והגלתה את הפליטים היהודים לשנחאי, הוא המשיך לשמור על קשר חם ואקטיבי עם היהודים. למרות שבאותו זמן הייתה יפן ריקה יחסית מיהודים, הוא המשיך למסור הרצאות על תרומותיו החשובות של העם היהודי. פעילות מסוג זה הייתה אז מסוכנת למדי, כי הממשלה היפנית הונהגה על ידי קבוצה לאומנית פרו-נאצית, שרדפה בחמת זעם את כל מתנגדיה. אבל זה לא הרתיע את פרופסור קוֹטסוּגִ'י, שבכל זאת המשיך לדבר נגד הנאצים. כשהמו"ל של ספרו ביקש ממנו למחוק את המסמכים הקשורים לנאצים, פרופסור קוֹטסוּגִ'י סירב.

מסירות אמיתית

רבים הזהירו את פרופסור קוֹטסוּגִ'י שהוא מסכן את חייו בכך שהוא מפרסם חומר כזה וממשיך למסור את הרצאותיו. אבל הפרופסור האמיץ לא התייחס לדבריהם. לקראת סוף שנת 1942, התחילה לשכת החקירות היפנית להאמין לדיווחים הגרמניים המוסרים שחתרנים יהודיים מתכננים להשיג שליטה על העולם, והאשימה את פרופסור קוֹטסוּגִ'י בסיוע לאויבי יפן - היהודים.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י נעצר, נחקר ואף עונה, כשחוקריו דורשים ממנו לגלות את חלקו במזימה. כשניסה לטעון שאין קבוצה יהודית חתרנית כזאת, ושהכל פרי דמיונם של האנטישמים, הוא עוּנה עוד יותר, עד שהגיע למצב של סכנת חיים.

ואז התרחש נס. בשיא החקירה, ביקר בבית הסוהר שבו הוחזק הפרופסור קולונל יפני בכיר שהכיר היטב את קוֹטסוּגִ'י. הקולונל הזדעזע לראות את הפרופסור המלומד, אחד מאנשי האקדמיה המכובדים של יפן, עצור על עלילת שווא ברורה וגסה, וכלוא יחד עם פושעים. הקולונל דרש מייד לשחרר את פרופסור קוֹטסוּגִ'י, ולמחוק את כל ההאשמות נגדו.

המקרה הזה אושש עוד יותר את האמונה החזקה שהייתה לפרופסור קוֹטסוּגִ'י.

לאחר המלחמה

לאחר שהסתיימה המלחמה, המשיכו הפליטים היהודים, שעזבו את המזרח הרחוק, לשמור על קשר עם פרופסור קוֹטסוּגִ'י. כשהגיע הצבא האמריקני ליפן, התיידד פרופסור קוֹטסוּגִ'י עם הרב הצבאי, רבי מנטל, שלימד אותו עוד על היהדות.

כמה שנים לאחר מכן סיים פרופסור קוֹטסוּגִ'י את תרגומו לשיר השירים, פרוייקט שאפשר לו להבין טוב יותר את מערכת היחסים בין הא-ל לעם היהודי.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י המשיך להתכתב עם ידידיו מתקופת קובה – חכמי ישיבת מיר. כשהרגיש שהוא מוכן לנהל חיי תורה ומצוות מלאים, הודיע לידידים אלה שהוא עומד להגיע לירושלים כדי להתגייר.

בשנת 1959, התקבל פרופסור סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ'י בן הששים בברכה אל חיק היהדות, על ידי ידידיו ממיר, ונקרא בשם אברהם בן אברהם קוֹטסוּגִ'י.

פרופסור אברהם חי את שנות חייו האחרונות בקהילה יהודית דתית בברוקלין. באותה תקופה הוא חלה והיה חסר-כל. ראשי ישיבת מיר הקימו ועדה מיוחדת שנרתמה לעזרתו ואספה כסף כדי לתמוך בו.

פרופסור קוֹטסוּגִ'י נפטר בארצות הברית, בה' בחשוון תשל"ד / 1974. בהתאם לצוואתו, הוא נקבר בהר המנוחות שבירושלים. בלווייתו נכח קהל רחב של גדולי הרבנים, רבני קהילות ותלמידי ישיבת מיר.

אברהם בן אברהם קוֹטסוּגִ'י ייזכר בהיסטוריה כאחד מחסידי אומות העולם הבולטים ביותר, וגם כאחד מגרי הצדק המיוחדים ביותר. נאמנותו המוחלטת לעם היהודי ונכונותו לסכן את חייו למענם, תשמש מקור השראה נצחי וקידוש השם טהור.

יהי זכרו ברוך לעולם.

*על פי כתבה שהופיעה ביתד נאמן.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן