רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה ולִקחה

המשכן – היענות לאתגר

פקודי (שמות לח:כא-מ:לח )

מאת הרב משה גרילק

שימו לב לעובדה מעניינת הקשורה לבניית המשכן.

משה, בצוו האלוקים, משרטט באזני העם את תכנית המשכן לפרטי פרטיו. הוא מסביר להם את מידותיו ואת סוג החומרים ממנו חייבים לבנותו. אותו, ואת כלי הקודש שיונחו בו. גם הקורא השטחי, המרפרף רק על פסוקי פרשה זו, מבלי להתעמק בה, יבחין היטב שבוני המשכן היו חייבים להיות בעלי מקצוע מעולים ומיומנים. מהיכן חשב משה לגייס אומנים אלו? וכי מקרב בני ישראל עצמם? הלא הם זה עתה יצאו ממצרים! ושם, בארץ השעבוד, במשך כל שנות הסבל והייסורים, לא נקרתה על דרכם ההזדמנות ללמוד את האמנויות הנחוצות, כדי לבנות משכן. משכן, בו עמדה מנורת זהב שכולה מקשה אחת והמעוטרת בכפתורים, פרחים ושקדים. משכן, בו הציבו את שולחן לחם הפנים, את שני המזבחות, והכרובים סככו על ארון העדות. לאלו נוסיף גם את עבודות הרקמה, מעשה ידי אמן, אשר עיטרו את יריעותיו של אוהל מועד. זאת, מלבד הניסיון האדריכלי, שהיה נחוץ כדי לבנות כראוי את המבנה עצמו. כל אלו לא היו "הצד החזק" של העבדים הנרצעים והמושפלים הללו, אשר במצרים ניצבו בתחתית הסולם החברתי. עבדים, שעסקו בעיקר במלאכות הפשוטות, הבזויות המפרכות ביותר. ואם כן, אנו שואלים פעם נוספת, איך יכול היה משה לקוות שיצוצו לפתע מתוכם אנשי מקצוע מעולים, המסוגלים לעשות בעץ, בזהב, בנחושת ובמעשי רקמה? "כי לא היה בהם", כותב הרמב"ן, "שלמד את המלאכות האלה ממלמד או מי שיאמן בהן ידיו כלל".

אולם, כאן הניח האלוקים עוד אחת מאבני הדרך לגאולתו של עם. הקמת המשכן הוצגה בפני יוצאי מצרים כאתגר. משה הודיע להם, מה צריך לעשות, ומה מצפה מהם האלוקים. והוא – חיכה לתגובת העם. הוא רצה לראות מה יאמרו לשמע התפקיד הנעלה שהאלוקים מבקש להטיל עליהם. תשובתם היתה יכולה להיות אחת מן השתים. הם יכלו לענות לו: "משה רבנו, הרי מי כמוך יודע שאין אנו מסוגלים לבצע את העבודה הזאת. עבדים היינו, עבדים מדוכאים ומושפלים עד עפר, וחסרה לנו המיומנות הדרושה לביצוע המשימה הקדושה. קשה הוא התפקיד המוטל עלינו. אולי בעוד מספר שנים, כאשר נתארגן טוב יותר, אחרי שנרכוש מיומנויות שונות, או אז נראה". אם כך היו עונים, ספק אם אפשר היה לבוא אליהם בטענות. אבל, אם כך היו עונים, לא היו הופכים לעם ישראל, על כל המשתמע ממושג זה. הם היו מגלים שלמעשה נשארו עבדים בלבם, למרות שכבר חלפו שנתיים, לפחות, מאז שהוסר עול השעבוד מעל צווארם. לעין כל היה מתברר, שדור קטנות הוא הדור. דור, שהחזון והתשוקה להמריא אל שחקים, אל תפקידים מרוממים ומטרות נשגבות – מהם והלאה, כי אל שערי הגדלות הנפשית טרם הגיעו...

אבל, במחנה ישראל קרה ההיפך. הצורך לבנות משכן, שיחרר בקרבם כוחות רדומים אשר הם בעצמם לא היו מודעים להם קודם לכן. הם שמעו את רצון ה'. הם הבינו את האתגר האדיר שניצב בפניהם. אתגר המשכן, המקביל למבנה היקום ונפש האדם. הוא הצית את דמיונם. הם החליטו בהתלהבות לבצע את המשימה הקדושה שהוטלה עליהם, ויהי מה.

איך? באיזה כלים? על פי איזו הכשרה מקצועית? שאלות אלו כלל לא עלו במחשבתם. בכך השיגה התורה את מטרתה. האנשים התנערו מעפר עבדותם, והאמינו בעצמם וביכולתם לבצע את רצון האלוקים. ואז, ראה זה פלא, הרצון העז הוליד את היכולת, את הכישרונות ואת המיומנויות.

דברים אלו גלומים בפסוק המופיע בפרשתנו: "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו" (שמות לה, כא). כלומר, לפני משה התייצבו כל אלו ש"נשאם לבם". כל אלו שנענו לאתגר. כל אלו, שהרגישו שיוכלו להרים את המשא הכבד והקדוש. וכאמור, התשוקה לפעול, כבשה את כל נימי הלב עד ש"מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה', לבוא לפני משה לאמור לו, אני אעשה כל אשר אדוני דובר" (הרמב"ן).

באותו רגע הפכו לאנשים אחרים, לאנשים נעלים יותר. לבם נפתח אל מרחבים חדשים. המבט שלהם על עצמם השתנה. ועל כן – הצליחה המלאכה שנטלו על עצמם, והם זכו להקים את המשכן לאלוקי ישראל...

***

לא היתה זו הפעם הראשונה שנדרשה מן העם נקיטת יוזמה, הסכמה ונכונות נפשית להמריא אל מטרות ותפקידים, הנראים, במבט ראשון, למעלה מכוחם. מיד עם צאתם מצרים, חמישים יום אחרי המאורע הכביר, כבר ביקש האלוקים להטיל עליהם את משא השליחות הגורלית – להיות עם מיוחד במינו:

"הנה משה בא בשם ה' ומציע לפני העם עסק ענקי, וגם מסועף מאוד – עסק של עם סגולה וממלכת כהנים וגוי קדוש. עסק של "ולדבקה בו" – להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו. עסק, אשר לא ראוהו מעולם, לא נתנוהו בניסיון וכל בחינה. ובכל זאת, הם לא היססו, אף לרגע, ולא נסוגו אחור. ותיכף ענו ואמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה"! נתבונן נא בהרחבת הלב, המצריכים ליזמה כזאת!" ("דעת תורה" לרבי ירוחם ממיר).

אכן, מן הראוי להתבונן "בהרחבת הלב הצריכים ליזמה כזאת". עם ישראל למד באותם רגעים שיעור חשוב. הוא למד, שאל לו למבט השטחי המתגלה לנגד העיניים להטעות את האדם. אל לו לבדוק את כוחותיו הרוחניים, את מהותו, ואת כשריו על פי מה שהורגל לו, בשגרת היום יום. עליו לדעת, שטמונים בו כוחות עילאיים רדומים, והחובה מוטלת עליו לעורר אותם לפעולה, להוציא אותם מן הכוח אל הפועל, כדי להגשים את מה שהתורה מטילה עליו. זאת ועוד, למד, שאין מעשים גדולים – שיחקקו לנצח על לב האנושות – יכולים לצמוח מתוך חיי השגרה האפורה של האדם. רק התמסרות לוהטת, בלא חשבון, לרעיון, או לאתגר שניצב לפניו, מהווה את התמריץ המגלה לאדם מיהו באמת, ומה הם הכוחות הגנוזים בו.

ואכן, בשום תחום מתחומי החיים, לא הושגו הישגים כלשהם מתוך חיי נועם, המתנהלים על מי מנוחות. לא במדע, לא באמנות, לא בגילויי יבשות חדשות ואף לא בתחום המסחר ועשיית ההון. שוויץ, אמר אחד מגדולי המוסר בדורנו, לא הצמיחה שום גאון בשום תחום שהוא, למרות, שלכאורה, אין כמו ארץ זו לפעילות יוצרת, מתוך שקט ושלווה. כי אין היצירה האנושית יכולה להיווצר, אלא בלבו שלאדם המסוגל ל"הרחבת הלב", המוכן להעיז, למרות שכל תנאי הסביבה מצביעים נגדו, ואשר אינו נרתע מפני כל קושי, מכשול, כאב וצער, הנערמים על דרכו אל המטרה שהציב לעצמו. כל אלו, בסך הכל תורמים לעיצוב האישיות, והגדלות האישית נוצרת רק באמצעות ההתגברות על הקשיים. ואלו, תורמים בסופו של דבר להפיכת החיים להרפתקה מעניינת.

על כן, לא הוגש, לבני ישראל במדבר, שום הישג רוחני על מגש של כסף. האלוקים דרש מהם להתמסר להרפתקה, להיות עם סגולה, ולא הפך אותם להיות עם כזה, למרות היותו כל יכול. הוא ציווה אותם לבנות משכן, ולא החדיר אוטומטית בלבם את הכישורים הנחוצים לכך. הם היו חייבים לחצוב אותם מלבם, בכוחות עצמם, כדי לגדול ולצמוח מבחינה רוחנית. וכלום מכירים אנו אחד מגדולי התורה בישראל, שהגיע להישגיו העצומים בלי להתמסר ללימוד התורה במסירות נפש, עד כלות יום ולילה, במשך שנים ארוכות, תוך התגברות מתמדת על משברים על אנושיים, המכריעים בדרך כלל את האדם הממוצע?

וכך, עצם ההיענות של העם לאתגר הרוחני שהוצב לפניו, הפכה אותו לעם הנצח. הוא חדל לחיות בהווה, תוך דאגה רק לקיום ולהישרדות. חייו הפכו אמצעי למטרה נעלה יותר, לאתגר מקיף וכולל יותר. הוא אתגר – "עם סגולה", התובע ממנו להיות לפיד המוסר בתוככי ג'ונגל העמים. וכל עוד העם יהיה נאמן לאתגר זה – לא יכלה ולא יאבד.

כי הוא חי – בנצח עצמו...

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן