רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 12 – "בפלפול תלמידים", סוד ההוראה

ל׳ בשבט ה׳תשס״ד ל׳ בשבט ה׳תשס״ד 22/02/2004 | מאת הרב נח וינברג

על מנת להגיע למימוש החכמה בחיים, יש להפוך בהם את ההוראה למרכיב בסיסי. היכולת להסביר בצורה טובה מעידה על הבנה מלאה.

הפנייה להקדמה

רוב האנשים אינם רואים את עצמם כמורים. "אני? מורה?!" ההוראה נתפשת בעינינו כמקצוע שדורש לימוד בסמינר ותעודה. מצד שני, ברור לכולנו שקיים בנו איזשהו "כישרון טבעי" שבכוחו להפוך אדם למורה מעולה.

הדרך השתים-עשרה היא "בפלפול תלמידים" – כלומר, דיון ושיחה עם תלמידים. על מנת להגיע למימוש החכמה בחיים, יש להפוך בהם את ההוראה למרכיב בסיסי. מי שאינו מסוגל להעביר רעיון לאחרים בצורה ברורה – אינו מבין אותו בעצמו.

זוכר בבית הספר, כשהמורה לחשבון שאלה: "מי יודע לפתור את המשוואה?" הרמת את היד והיא אמרה: "יופי! עכשיו תסביר את זה לכולנו." ואתה התחלת "טוב אז... אֶה... אֶה..." מה קרה? חשבת שאתה יודע, אבל כשנסית להסביר את הפיתרון לכולם, גילית שבעצם לא הבנת עד הסוף.

כל עוד אינך משתף אחרים במחשבותיך, הן לא יותר מאשר רעיון ערטילאי בתוך מוחך.

כשאתה צריך להסביר רעיון לאחרים, אתה חייב להבהיר אותו תחילה לעצמך. אתה מוכרח לבדוק את כל הפרטים לעומקם, לעקוב טוב יותר אחר המהלך הלוגי... ואז אתה נכנס כולך לתוך אותו רעיון. כפי שאמרו חכמים: "מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי יותר מכולם." למדתי הרבה מהמורים שלי ומחברי ללימוד, אבל מהתלמידים שלי למדתי הרבה יותר!

כל עוד אינך משתף אחרים במחשבותיך, הן לא יותר מאשר רעיון ערטילאי בתוך מוחך. העברת הרעיונות לאחרים הופכת אותם לממשיים. זוהי הוצאה מהכוח אל הפועל – מהפוטנציאל אל המימוש, וכשתצעד בדרך אל האחרים - תמצא גם את עצמך.

חובת ההוראה

על פי היהדות ההוראה היא גם חובה מוסרית. מדוע? דמיין לעצמך מישהו שמכיר שיטה לריפוי מחלת הסרטן, ואינו מלמד אחרים כיצד להשתמש בה. הוא רואה איך כולם סובלים, אבל לא מגלה את סודו. איזה מין אדם זה, שנהנה לראות סבל? הוא לא אדם, הוא רוצח!

המחלה הקשה ביותר – המחלה הכואבת ביותר, המידבקת ביותר – היא הבּוּרוּת. הבורות מובילה לחיים מבוזבזים, וחסרי תועלת. הבורות גורמת לסבל בל יתואר בעולם – להתעללות בילדים, לסבל בחיי הנישואין ולחוסר אפשרות להתקדם בעבודה.

אם אדם הגיע לתובנה כלשהי בקשר לחיים – איך למצות את היכולות טוב יותר, איך לשמוח יותר, איך לשמח את ההורים – ואינו משתף בה אחרים, הוא אכזרי. כאילו יש בו משהו שאומר "לא אכפת לי מהאחרים. אני זאב בודד, חי בתוך בועה..." חיים בואקום אינם אנושיים.

לדוגמא – אם בידך נמצא המפתח לאושר, למה שלא תלמד אחרים כיצד להשתמש בו? אתה רואה מסביבך כל כך הרבה אנשים מדוכדכים, חצי מתים, תן להם קצת שמחה! אם לא תעשה את זה, תסבול תמיד מייסורי מצפון: "מה שהייתי יכול לעשות ולא עשיתי!"

כל מי שמפחית את הבורות בעולם, אפילו במעט, נותן מתנה נפלאה למין האנושי. ישנן מחלות שבהן רק רופאים יכולים לטפל, אבל את הבורות יכול לרפא כל אדם שלוקח את החכמה ברצינות.

עזור לרפא את בעיית הבורות הבינלאומית. לַמד חוכמה.

השפעה על הזולת

כל אחד נהנה להשפיע על חייהם של אחרים. אחד הכוחות החזקים שמניעים תשעים ותשעה אחוזים מן העולם – כתבים, פסיכולוגים, רופאי שיניים, מה שלא יהיה – הוא הרצון לעזור לאחרים. זהו רצון אנושי טבעי, וככל שאנחנו משפיעים לטובה על יותר אנשים, כך אנחנו מרגישים טוב יותר עם עצמנו.

נניח שאתה יודע לשחק בייסבול, ופתאום אתה רואה מולך מישהו מחזיק את המחבט הפוך. מה תעשה? הוא מנפנף במחבט בכול הכוח, פעם, פעמיים ומפספס את הכדור. אתה בטח תיגש אליו ותגיד "סליחה שאני מתערב, אבל אם תחזיק את המחבט הפוך, תוכל להעיף את הכדור רחוק יותר. אולי תנסה ותראה איך זה עובד." אתה תלמד אותו מה שאתה יודע כי כואב לך לראות מישהו מבזבז את הזמן שלו – אפילו אם הוא שייך לקבוצה היריבה!

לימוד אחרים היא דרך ליצירת קשר נצחי זה עם זה. זוכר איך דודה שלך לימדה אותך לשרוק? איך אחיך לימד אותך לרכב על אופניים? צריך להבין שהקשר שייווצר בעקבות שיתופם של אחרים בהבנה עקרונית של החיים, יהיה הרבה יותר עמוק ומספק.

 יש לך יכולת להשפיע בצורה חיובית. אתה לא צריך להיות עובד סוציאלי או רופא. עם כל פיסת חכמה שיש לך, אתה יכול לעזור לאנושות.

אל תזלזל בעצמך. יש לך יכולת להשפיע בצורה חיובית. אתה לא צריך להיות עובד סוציאלי או רופא. עם כל פיסת חכמה שיש לך, אתה יכול לעזור לאנושות.

נסה להיזכר בניסיונות ובחוויות ששינו את חייך. אולי משהו שגרם לך להיות בוגר יותר, שאפשר לך להתגבר יותר בקלות על אכזבה, שעזר לך להיות יותר עצמאי, או רגיש יותר לאחרים... אם הזיכרון נשמר אצלך עד עכשיו, אולי כדאי לשתף בו גם אחרים.

מוטיבציה

נניח שילד מסוים חולה במחלה נדירה. אם אתה מכיר אותו ודאי תגיד: "אוי זה נורא! איזה מסכן!"

אילו הילד היה בן-דוד שלך, היית לוקח על עצמך איזושהי אחריות, אולי למצוא מידע באינטרנט או לבקש המלצות על פרופסור מתאים.

אילו היה זה הילד שלך, לא היית משאיר אבן בלתי הפוכה.

אני מכיר זוג צעיר – הוא איש עסקים והיא רופאה. הם גילו ששני הילדים הצעירים שלהם סובלים מתסמונת גאוצ'ר, מצב של חולשה שיוצר מוגבלות לחיים, מחלה שהיא לעיתים אף קטלנית. מה הם עשו? יחד הם הקימו ארגון ששם לו למטרה למצוא תרופה לתסמונת גאוצ'ר. היא טפלה בצד המחקרי, והוא דאג לאיסוף כספים.

לא הייתה שום הבטחה שהם יצליחו. אבל, מכיוון שהיו אלה הילדים שלהם, לא הייתה כל דרך אחרת – מלבד לנסות. וא-לוהים עזר להם. לאחר שש שנים, הם פיתחו אנזים סינטטי שיכול להשפיע באופן משמעותי על המצב – ושני הילדים שלהם היו הראשונים בעולם שזכו לפרוגנוזה חיובית ולתקווה.

מאין נקבל את המוטיבציה לעזור לאחרים?

צריך שיהיה לנו איכפת!

וכשיהיה לנו איכפת באמת, נהיה מוכנים להשקיע כל מאמץ.

אל תשעמם את המאזינים שלך

"אוי... (פיהוק גדול), הוא שוב מתחיל עם הנאומים שלו..."

 

כשאתה מלמד, אל תדקלם הצהרות וגילויי דעת. מה שאתה מלמד צריך להיות רלוונטי. ללמד אחרים, משמעותו להגיע אליהם, לגרום להם להעריך את מה שאתה מאמין שהוא חשוב.

אולי תרצה להתחיל בבדיחה או סיפור כדי לעורר בהם עניין ולהכניס אותם לנושא.

אנשים באופן כללי מעונינים להקשיב לכל דבר – אם הוא מוגש בדרך נעימה שמאפשרת להם לבדוק ולהבין.

עודד את התלמידים שלך לשאול שאלות שיעזרו להבהיר ולחדד את המסר המרכזי. כשמישהו שואל שאלות, זה סימן שהוא ב"מצב למידה". אבל כאשר התלמידים יושבים חסרי פעולה בהרצאה ממושכת, המחשבות שלהם עלולות לנדוד – ולא לחזור עד שיגיע זמן לחזור הביתה!

אף פעם אל תאבד קשר עין עם הקהל שלך. אתה צריך "להרגיש" איך הם מגיבים למסרים שלך. אנשים באופן כללי מעונינים להקשיב לכל דבר – אם הוא מוגש בדרך נעימה שמאפשרת להם לבדוק ולהבין.

תמציתיות

היה ברור ותמציתי. תאר בקצרה על אילו דברים היית רוצה לדון. אם אתה לא מסוגל לתמצת את המסר שלך לתוך משפט אחד או שניים, סימן שהוא עדיין לא מספיק ברור לעצמך. במקרה כזה, אין ספק שהמאזין שלך יצא מהשיחה מבולבל.

נניח שאתה בן 12 ואחיך הקטן מבלגן את החדר שלך. אתה צועק עליו - "תפסיק לבלגן את החדר שלי או שאני אמרוט לך את שתי האזניים!" האם "איום אלים" הוא הדבר שרצית לשדר? לא! באמת רצית שהוא ידע שזה לא יפה לעשות בלגן בחדר של מישהו אחר, ושעלולות להיות לכך תוצאות מעשיות... זה יותר ענייני, נכון?

עכשיו, איך תעביר לו את המסר הזה? לא איך "תטפל" בו, תתגרה בו, תאיים עליו, ותהפוך אותו לאויב. להיפך – איך תגיע אליו? עצור מעט, ונסה לחשוב על כך.

לאחר שהבהרנו לעצמנו מה אנחנו רוצים להגיד, ננסח את המסר בקצרה: "אחי החמוד, בדיוק כמו שאתה לא נהנה שהחדר שלך מבולגן, גם אני לא רוצה בלגן בחדר שלי." זה כבר הרבה יותר טוב. עכשיו לימדת אותו עיקרון חשוב בחיים: "ואהבת לרעך כמוך."

תפסיק לצעוק. תפסיק להתווכח. תתחיל ללמד - תתחיל להתקרב.

הסבר, אל תטיף

מי מטיף? אני? מה פתאום! שאני אגיד לאחרים מה לעשות? למה מי אני?

הטפה היא העברת מידע בצירוף אש וגפרית. המטיף אינו מתעניין ברגשותיהם של המאזינים. הוא משדר: "אני הסמכות... אני אתקן אותך... קבל כל מה שאני אומר... אל תשאל שאלות... תפסיק לחשוב... תקשיב לי... ציית לי!"

המטיף הופך את עצמו למעין אל, הוא מנסה לגרום לאנשים להתרגש ולהתפעל, וכך לשלוט ולהניע אותם בדרך רגשית. זו אינה דרך ללמד, זוהי שטיפת מוח! וזו לא הדרך היהודית!

המטיף הופך את עצמו למעין אל, הוא מנסה לגרום לאנשים להתרגש ולהתפעל, וכך לשלוט ולהניע אותם בדרך רגשית. זו אינה דרך ללמד, זוהי שטיפת מוח! וזו לא הדרך היהודית!

מהי הוראה? הוראה היא יצירת תקשורת עם אדם עצמאי, על מנת להבהיר לו מושג. ללמד זה להביא אחרים לראות ולהבין את הדבר בכלים שלהם; לאפשר לתלמיד לקשר את המידע החדש עם מה שהוא כבר יודע – ולתת לו לגלות זאת מחדש בעצמו.

אם אתה מלמד מתוך תחושה של "אני כבר אתקן אותו", אף אחד לא יקשיב לך. דבר עם אנשים, ולא אליהם. היה פתוח לתגובות: "אם אני טועה, בבקשה תתקנו אותי." תן לתלמיד שלך מספיק מרחב לשקול את העובדות, ולהחליט בעצמו. היה משוכנע שסופה של האמת להתגלות. אחרת, אתה פשוט דוחף להם את זה לגרון.

תוכן חי ואמיתי

הכר את החומר היטב ולפני שאתה מביע רעיון, חזור על הנקודות העיקריות. כך תגדל תחושת הביטחון שלך, ובזמן שתלמד תוכל להתמקד יותר באופן ההגשה, ופחות בתוכן הדברים.

אתה לא יכול לצטט נקודות יבשות. גם אם לימדת את אותו חומר מאה פעמים, הוא צריך להישאר חי ואמיתי בשבילך. כך יישמעו הדברים שתגיד כנים ומוחשיים. כפי שאמרו חכמים: "דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב".

הטוב ביותר הוא לחזור על החומר לפחות פעם בשנה. אל תתעצל לחזור שוב ושוב על אותם דברים.  

עודד פעולה

קורה לא פעם שאתה נחשף לרעיון, חושב שאתה מבין אותו, ומפספס את הנקודה העיקרית כמעט לגמרי. זו הסיבה שאנשים פועלים לעיתים בחוסר עקביות – ואפילו בסתירה מוחלטת במעשיהם השונים.

רעיונות משפיעים על אנשים. רעיונות משנים את דרך החשיבה שלהם, ונותנים להם כלים לשנות את אופן התנהגותם.

הוראה אינה רק העברה של נקודות מידע אלה או אחרות. ההוראה אמורה להביא גם לשינוי בהתנהגות. ברר לעצמך כיצד ניתן להעביר רעיון, באופן שהאחרים לא רק יעריכו אותו, אלא גם יבינו אותו לעומקו ויתרגמו אותו לשפת המעשה. אחרת, בעצם לא הצלחת "ללמד".

רעיונות משפיעים על אנשים. רעיונות משנים את דרך החשיבה שלהם, ונותנים להם כלים לשנות את אופן התנהגותם.

תכנן שיעור טוב. התקדם דרך כל השלבים עד להבאת המאזינים לפעולה מעשית.

בפלפול תלמידים – הדרך השתים עשרה אל החוכמה

 

  • רק אם אתה מסוגל למסור רעיון לאחרים, סימן שאתה מבין אותו באמת.
  •  

  • כולנו רוצים להיות טובים. אם תשתף אחרים בידע שרכשת, תזכה בהרגשת ההערכה העצמית שמגיעה עם הנתינה.
  •   

  • לַמד אחרים בכל זמן שתוכל. ככל שתתאמן יותר, כך תצליח יותר.
  •  

  • לימוד אחרים בדרך מוצלחת הוא ביטוי עמוק של יצירתיות.
  •  

  • התלמידים גורמים לך להיות ישר עם עצמך.
  •   

  • מי שמלמד אחרים, תורם לשיפור העולם באופן מעשי.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן