רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סיעור מוחין עם בארס

למכור את ההווה תמורת העתיד

בהעלותך (במדבר ח-יב )

מאת Tzvi

חכם אחד עבר על אדם אחד.
אמר לו: היאך חריצותך בעולם?
אמר: אני רודף אחריו.
אמר לו: והשגת ממנו דבר?
אמר לו: לא, כי אם מעט מזעיר.
אמר לו: אם לא השגת מהעולם הזה, שאתה רודף אחריו, כי אם מעט מזעיר - מה תשיג מהעולם האחר, שאינך רודף אחריו???

(שלמה אבן גבירול, מבחר פנינים)

עם ישראל נדד במדבר במשך 40 שנה. לא קשה להבין את המתח שלהם – חיים במדבר, בסביבה מבודדת כל כך, בייחוד כשביניהם ילדים וקשישים. בפרשת השבוע הזה, למשל, באה הדאגה לידי ביטוי בצורת תלונה: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם..." (במדבר י"א, ה').

התלונה הזאת מבלבלת, בהתחשב בעובדה שבני ישראל זכו לטיפול טוב במדבר. האלוקים סיפק להם מן, מאכל מיוחד מאוד שאפשר היה לחוש בו כל טעם שהסועד רצה להרגיש, גלידה, פיצה, או דג סלמון! חוץ מזה, כל יהודי קיבל מנת מזון מספקת מדי יום בקביעות. איזה עסק טוב! אז למה התלוננו בני ישראל על הדגים שאכלו חינם במצרים???

על פי רש"י, במידה מסוימת היו חיי העבדות במצרים חיי "חינם" לעומת החיים במדבר. המן שסיפק האלוקים בא יחד עם חשבונית – היהודים היו אמורים לשמור מצוות, בעוד שהמזון במצרים לא הגיע עם המחויבות הזאת. לכן, אומר רש"י, משתמש עם ישראל במילה "חינם" כשהכוונה היא "חינם מהמצוות".

תשובתו של רש"י עדיין נראית בעייתית. האם יתכן שבני ישראל העדיפו לאכול דגים תוך עבדות קשה, במקום לשמור מצוות בחירות מוחלטת – ולאכול את המן הנִסי – שבהחלט יכול להיות גם בטעם של דג?!

יתרונות העבדות

העולם המערבי רואה בעבדות דבר מתועב. אבל כדי להבין את רצונם של בני ישראל להעדיף את מצרים על המדבר, אנחנו צריכים להבין קודם עד כמה העבדות יכולה למשוך ולפתות.

לפעמים דווקא ה"חירות" יכולה לגרום לתחושת השעבוד העזה ביותר. בעיות, לחצים, והחלטות קשות – לגבי קריירה, נישואין, ילדים, שאיפות – יכולים להכביד לעתים קרובות כמו עול של שעבוד. לכן, במובן מסוים, האפשרות לתת למישהו אחר להחליט בשבילנו, מושכת יותר מאשר רעיון החירות.

מעבר לכך, חירות אמיתית דורשת מאמץ – לגלות את התכלית האישית בחיים, להציב מטרות, לבחון פעולות ולתקן שגיאות. אלו הן ה"חירויות" שגרמו לעם ישראל להעדיף את ה"עבדות"!

גם היום, כל אחד מאיתנו, במידה מסוימת, מעדיף את העבדות שמגיעה במסגרת של "אשליית חירות": אי חשיבה על החיים. להלן כמה דוגמאות של עבדות בת זמננו.

השעבוד לתשוקה

אנשים אוכלים לעתים קרובות בלי להתרכז בהנאת הטעם. הם "מרחפים" ונותנים לאוכל "להכניס אותם" למצב רוח טוב יותר. האמת היא, שנכון יותר להתאמץ לחשוב על המזון שאוכלים, ולהתרכז בהנאה מכל טעימה! במקום להשתמש באוכל בצורה פעילה, הם מעדיפים לתת לאוכל להפעיל אותם. הרבה יותר קל לתת לטעם של האוכל לשלוט בך. שימו לב כיצד פרסומות של מזון ומשקאות קלים מעודדים את ההתנהגות הזאת. בדרך זו, האדם הופך להיות "עבד לאוכל".

למן היה אספקט נִסי: כל אחד היה יכול לחוש בו כל טעם שרצה. ומה אם הוא לא רצה? מה אם הוא לא חשב כל הזמן על טעם כלשהו? אז למן היה טעם של כלום!

לכן העדיפו בני ישראל במדבר דגים אמיתיים, על פני המן שהיה יכול להיות בטעם דגים. בשביל דג אמיתי לא צריך הבנה, לא צריך מחשבה. פשוט אוכלים אותו. לא צריך מודעות. רק לפתוח את הפה.

האוכל הוא רק דוגמא לדרך שבה אנחנו מתייחסים להכל. אנחנו מחפשים כל הזמן גירויים חיצוניים, במקום להעלות את עצמנו. סרטים, סמים, דיסנילנד, כולם עניין של לתת לכוח חיצוני לתפוס שליטה על מצב הרוח שלנו.

השעבוד לרצות יותר ממה שצריך

מפתח לבריאות רוחנית הוא "אף פעם לא לרצות יותר ממה שאנחנו צריכים". ובכל זאת, אנחנו רואים היום כיצד אנשים עמֵלים כמו עבדים, כדי לרכוש יותר ממה שהם צריכים. הם יכולים להיות עבדי המעמד החברתי, או עבדי "העתיד הבטוח" – כשהם חיים עבור יום שאולי לעולם לא יגיע, במקום ליהנות מההווה.

המן במדבר החזיק מעמד יום אחד בלבד. כל יום היה צריך ללקוט מן חדש. אי אפשר היה לאחסן אותו על המדף למחר. עם ישראל במדבר חי במציאות ברורה: אין לדאוג למחר כי אין מה לעשות לגביו, עד שהוא יגיע.

זוהי חירות אמיתית. חירות מדאגה! אבל לחירות הזו יש גם מחיר. המחיר הוא לבטוח באלוקים שהוא ידאג למחר.

המציאות במדבר הייתה אמיתית, כמו שהיא, בעצם, אמיתית גם היום. אנחנו יכולים לבחור בַּחֵרות הזאת, אבל אנחנו נוטים להשתעבד, מרצוננו, לדאגה שיהיה לנו די למחר. בתחילה, הידיעה שיש לנו די למחר מביא עמה תחושת חירות. אך למעשה, תמיד נצטרך לעבוד קשה יותר כדי לשמור על מה שצברנו. בסופו של דבר, אנחנו מוכרים את ההווה... תמורת תקוות העתיד.

חירות היא...

שאלו את עצמכם: האם אני משקיע חלק משמעותי כלשהו מיומי כדי ליהנות מפרי עמלי? או שאני פשוט דוחה את זה, כדי לרכוש משהו בעתיד?

חירות היא ליהנות מהכאן והעכשיו. זה לאכול את המן ולהתרכז בטעם של דג. חירות זה להעריך את ה"עכשיו", במקום לדאוג אם ניהנה מחר.

האם אתם מרגישים שהחיים שלכם לא בדיוק מה שהם אמורים להיות... האם יש לכם הרגשה ש"מנהלים" לכם את החיים, אבל אתם לא מצליחים לגלות ממה בדיוק ההרגשה הזאת נובעת... האם אתם מחפשים את הפתרונות בסגנון חיים שאמור היה לספק את התשובה... האם אתם מחליפים את הנאות החיים האמיתיות תמורת הבטחות שונות שאתם לא בטוחים שתזכו לממש... האם אתם עובדים למען העתיד, במקום למצות את המרב מההווה שלכם?

החירות הרבה יותר קרובה ממה שנראה לנו. אבל במקום לרוץ כדי "למצוא", אנחנו פשוט צריכים להוריד מהירות - ולהביט.

הפסיקו לחיות למען העתיד ונסו לחיות למען ההווה. נראה כאילו העתיד מחזיק בחירות, אבל החירות האמיתית נמצאת בדיוק כאן, ובדיוק עכשיו. אם אינכם חופשיים – אם אינכם נהנים מהכאן ומהעכשיו – אז העולם מלגלג עליכם: לחירות יהיה טעם של עבדות, ולעבדות טעם של חירות.

התחילו עכשיו. הקדישו 15 דקות היום – לחיות רק בשביל היום.

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: אילו בסופו של כל יום היה כל הכסף שהרווחתם נגמר, או פשוט נעלם, כיצד הייתם מבלים את ימיכם?

שאלה שנייה: מה הייתם מעדיפים להיות, מולטי-מיליונר אומלל – או עני מאושר?

שאלה שלישית: האם אתם מוצאים את עצמכם מצפים ל"ימים הטובים", או שאתם מחשיבים את העכשיו בתור הימים הטובים?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן