יש משמעות גדולה לראשון. הצעד הראשון בדרך כלל דורש מאמץ יותר גדול. לנר ראשון צריך להיזכר בכל ההלכות, לקנות שמן, להכין חנוכייה, להכין מקום לחנוכייה, לקנות פתיליות, וכו'. כמו כן ילד ראשון דורש יותר הכנה והתכווננות, מוצר ראשון, פעם ראשונה על הבמה, שיעור ראשון, ועוד... אחרי זה לרוב נהיה יותר קל.

המלה ראשון מתחילה במילה "ראש", להזכיר לנו שהכל מתחיל בראש, סוף מעשה במחשבה תחילה. רבי נחמן אומר בליקוטי מוהר"ן תורה קצ"ג: " "דַּע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל וְאִם יְחַזֵּק וִיגַבֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יוּכַל לִפְעל שֶׁיִּהְיֶה כָך". אמנם הכי קשה לעבוד על הראש, על צורת החשיבה, המודע והתת מודע, האמונות, הצלקות, וכל מה שבתוכו, אך אם מתחילים, ההמשך כבר הרבה יותר קל: ההרגלים, התחושות, הרגשות, התגובות, היכולות, הכל משתפר.

אז הערב כשמדליקים נר ראשון, נזכור להדליק את האור הראשון בראשנו, שיגדל ויתעצם, שיאיר לנו את המחשבות, וינקה את כל מה שמעכב אותנו ומרחיק אותנו מן האושר, על מנת שנוכל להאיר גם לאחרים.

חנוכה שמח 🙂