רשימת תפוצה

חנוכה

כל נר צריך מדליק אחד שיאמין בו

כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ב 01/12/2021 | מאת אבינועם הרש

אתה פשוט מיוחד והלהבה שלך חשובה לי. בלעדי האור שלך אנחנו פסולים. רק אתה תוכל בסוף לבוא ולהכשיר את כולנו.

כשהגעתי להדליק את הנרות הוא נראה לי יוצא דופן:

בעוד שכולם עמדו יפה כמו חיילים, הוא משום מה, לא עמד זקוף אלא נטה על צדו, התנתק ונעקר ממקומו.

לא הבנתי מה נסגר איתו למה הוא לא יכול פשוט להיות כמו כולם. מה הקטע הזה להיות יוצא דופן.

ואז התחלתי להדליק את נרות החנוכיה שלי ועברתי אחד ואחד וזה היה פשוט תענוג:

רק קרבתי את האש וכבר הם נדלקו בלהבה גדולה ויפה שהאירה באור יקרות:

אלו נרות! חשבתי לעצמי בגאווה. איזה יופי!

יאללה, דירבנתי את עצמי. רק עוד נר אחד...

התקרבתי אליו בדיוק באותה הטכניקה שהשתמשתי בה בשביל שאר הנרות אבל כלום...שום דבר. רק ניצוץ קטן שנדלק ושוב נכבה.

ובינתיים...שוב הנר הסורר הזה נטה ליפול. הייתי צריך לעקור אותו שוב, להמיס את השעווה שלו בתחתית וכך להדביק אותו שוב לבסיס שלו מתוך תקווה שהפעם, הפעם הוא לא יזוז.

אבל איך שהתקרבתי אליו עם האש שלי הוא שוב פעם התעקם ונטה הצידה.

"תגיד" שאלתי אותו בתסכול מעורב בייאוש:

"מה הסיפור שלך הא? למה אתה לא מסוגל פשוט להיות כמו כולם? למה אתה כל הזמן זז לי? תראה איזה חנוכייה יפה יש לנו. תראה את האחים שלך. כולם חיילים. ניצבים בגאון. נדלקים לתפארת. למה רק אתה חייב להרוס לכולם? זה מה שאתה רוצה שיגידו על החנוכיה שלנו? שיש לה נר אחד שלא נדלק? אתה רוצה לפסול את כולנו, הא?"

אבל נראה שהנר הזה רק התבייש והתכנס לתוך עצמו.

ואז, אחרי שכבר שכמעט עליתי הביתה להביא אחר במקומו, עבר במקום אדם מבוגר עם זקן ומשקפיים כאלו של אנשים חכמים ואמר לי בנחת:

"ידידי, לא ככה עם הנר הזה. אתה לא שם לב ששאר הנרות שלך הם נרות תעשייתיים וזה נר אחר? נר בוטיק. זה נר שנוצר בעבודת יד. עם הנר הזה כל השיטות שלך שעזרו לך להדליק את שאר נרות החנוכיה לא יעבדו.

אתה צריך לדבר אל הנר הזה. לא לנבוח עליו. ללטף את הפתילה שלו. לרכך אותו. להעצים אותו. לתת לו גאוות יחידה. שיבין שהוא לא שונה אלא מיוחד. שלמרות שהפתילה שלו שונה, היא עדיין מאירה רק בדרכה שלה וזה לגמרי בסדר.

צא מעצמך. צא מהמסגרת שלך. אז מה אם הוא שובר לך את מראה החנוכייה. אז מה אם הוא צריך עוד שעות פרטניות ושילוב והדלקה מתקנת. זה האתגר שלך.

להדליק נרות תעשייה זה כולם יכולים. להדליק נרות בוטיק שנעשו בעבודת יד, נו נו, זה כבר שמור למומחים הגדולים.

לא הכרתי את הקשיש החכם הזה. לא ראיתי אותו קודם. רציתי לומר לו תודה אבל הוא כבר נעלם.

החלטתי שאני אלך בדרכו. ניגשתי אל הנר הזה והתנצלתי שאמרתי לו שיש לי חנוכיה שלמה על הראש ואין לי זמן להתעסק רק איתו.

הנחתי מידיי את הגפרור הגדול שהדליק בקלות את שאר הנרות וניגשתי לגפרור קטן ועדין יותר. התקרבתי אליו. הוא נרתע. לחשתי לו:

"אל תדאג. לא איכפת לי מה יחשבו על החנוכיה שלי. לא איכפת לי שכולם עומדים זקוף ואתה עקום.

אני לא רוצה לוותר עליך. אתה לא שונה מהם, אתה פשוט מיוחד והלהבה שלך חשובה לי. בלעדי האור שלך אנחנו פסולים. רק אתה תוכל בסוף לבוא ולהכשיר את כולנו.

ועכשיו אנסה שוב להדליק אותך. אולי עכשיו זה יילך לנו"

קרבתי את הגפרור בזהירות ויצא ממנו להבה גדולה ומקסימה ויפייפיה בדרכה שלה.

ובסוף הלילה הגעתי לחנוכיה וראיתי שמכל הלהבות שדלקו, רק הלהבה הזו נשארה והאירה את כל החדר והלהבה שלה המשיכה לרצד בריקוד מכשף ובלתי נשכח שהזכיר לי שכל נר צריך מדליק אחד שיאמין בו.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

    הצטרפו לניוזלטר השבועי

    linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram