רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

images

סיפור הפרברים: הרקע היהודי המפתיע של המחזמר האהוב

י״ז בשבט ה׳תשפ״ב י״ז בשבט ה׳תשפ״ב 19/01/2022 | מאת ד"ר איווט אלט מילר

לפני שבוע עלה לאקרנים בארץ סרטו של סטיבן ספילברג, "סיפור הפרברים", עיבוד קולנועי למחזמר באותו שם משנת 1957. מה הקשר שלו ליהדות? להלן 7 תשובות, לא כל־כך ידועות.

1. הוא אמור היה לעסוק ביהודים וקתולים

הכוריאוגרף היהודי ג'רום רובינס היה הראשון שהציע לעשות מחזמר שמבוסס על התמה של "רומיאו ויוליה": שני חסרי־מזל המתאהבים זה בזו חרף השנאה שרוחשות משפחותיהם וקהילותיהם אלו לאלו.

ב-1949 פנה למלחין ליאונרד ברנשטיין ולמחזאי ארתור לורנץ עם הרעיון שלו: מחזמר על בחורה יהודיה ובחור איטלקי קתולי, דיירי ה"לואר איסט סייד" (הצד המזרחי התחתון) של מנהטן, המתאהבים זה בזו. הסיפור אמור היה להתרחש על רקע חג הפסחא, ולעורר רגשות אנטי־יהודיים בקהילה הקתולית. על פי ההצעה הזו, אמורה היתה להיות כנופיה איטלקית בשם "הסילונים" (Jets) וכנופיה יהודית בשם "האמרלדס" (Emeralds, האזמרגדים). "הסילונים" שרדו כל הדרך עד הגירסה הסופית, ואילו ה"אמרלדס" קיבלו בה אזכור אחד, בדמות כנופיה שנאבקה בעבר עם "הסילונים".

הצוות היצירתי של "סיפור הפרברים"

במשך שנים לא קרה דבר עם הרעיון, עד שלורנץ וברנשטיין מצאו עצמם יום אחד על שפת הבריכה באחד ממלונות לוס אנג'לס. העיתון שקבלו לידיהם סיפר על כנופיית נוער פורטוריקנית, והרעיון קם לתחיה. הם החליטו לשוב אל פרוייקט ה"רומיאו ויוליה" שלהם, אבל הפעם עם פורטוריקנים שנאבקים באיטלקים בניו־יורק. המחזמר הוצג לראשונה בברודווי בשנת 1957. ארבע שנים אחר־כך עובַּד לסרט מצליח שגרף עשרה אוסקרים, ביניהם בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר.

2. המחזאי חווה אנטישמיות

ארתור לורנץ, המחזאי של "סיפור הפרברים", נולד למשפחה יהודית בברוקלין ב-1917. את שם משפחתו המקורי, לוין, המיר - על פי עדותו - בשם בעל צליל פחות יהודי, משום שהיה קשה מאד, עד בלתי אפשרי, להשיג עבודה עם שם משפחה יהודי.

ארתור לורנץ

לורנץ שירת בצבא ארה"ב בעת מלחמת העולם השניה, שם עסק בכתיבת סרטי אימון ומחזות עבור הרדיו הצבאי. בהשראת הימים הללו, כתב בשנת 1945 את המחזה "בית האמיצים" (Home of the Brave) על חייל יהודי בצבא ארה"ב החווה הצקות אנטישמיות מצד חיילים אחרים.

המחזה רץ בברודווי יותר משנה, מזכיר לקהל האמריקאי על האנטישמיות הנוכחת בארה"ב. (בסרט מ-1949 שמבוסס על המחזה, הוחלף היהודי באפרו-אמריקאי שמתמודד עם גזענות בקרב החיילים). גם הגרסה הראשונית של "סיפור הפרברים", שבה תיאר לורנץ גילויים של דעות קדומות נגד יהודים, היתה למעשה תיאור חוויותיו האישיות.

לורנץ הוסיף לפעול בברודווי, תוך התייחסות לסוגיית האנטישמיות, במשך שנים רבות. בשנת 2010, והוא בן 90, ביים לורנץ הפקה מחודשת של "סיפור הפרברים". לצורך ההפקה הזו שכר את שירותיו של אמן פורטוריקני - לין-מנואל מירנדה הצעיר - לתרגם לספרדית את השירים "A Boy Like That" (בעברית, בתרגומו של אהוד מנור: בחור כזה) ו"I Feel Pretty" (בעברית, בתרגומו של אהוד מנור: איזה יופי).

3. המלחין היהודי לאונרד ברנשטיין ראה ב"סיפור הפרברים" קריאה לסובלנות

הלחנים המדהימים שנותנים ל"סיפור הפרברים" את מעמדו המיוחד, חוברו בידי ליאונרד ברנשטיין, בן למשפחה יהודית שהיגרה מאוקראינה למסצ'וסטס. ברנשטיין נולד ב-1918 והוריו קיוו כי יגדל להיות רב. אבל ברנשטיין נמשך לעולם הנגינה והפגין כישורים מוזיקליים נדירים מגיל צעיר ביותר. הוא היה למנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של ניו יורק בגיל 25, מעמד חסר־תקדים לאדם בגילו, ויליד אמריקה הראשון בהיסטוריה שלה לנצח על תזמורת בסדר גודל שכזה.

ליאונרד ברנשטיין

לכל אורך הדרך נשא ברנשטיין את זהותו היהודית ברמה. במהלך מלחמת העולם השניה, ניסה חברו ורבו, המוזיקאי סרגיי קוסביצקי, לשכנע אותו להמיר את שמו ל"ברנס" כדי להסתיר את יהדותו ולהגדיל את מאגר ההזדמנויות שלו. ברנשטיין - כך סיפר לימים - הוגיע את מוחו במשך יממה, ואז חזר אל קוסביצקי והודיע: "החלטתי שאני מעדיף להצליח כברנשטיין, או לא להצליח כלל".

ברנשטיין ביקר בישראל לראשונה ב-1947, לפני קום המדינה, וניצח על "התזמורת הסימפונית הארץ־ישראלית" (היום: התזמורת הפילהרמונית הישראלית). הוא שב לנצח בישראל עוד פעמים רבות. אחת מן ההופעות הזכורות ביותר שלו היתה בבאר שבע בשנת 1948. שבועות ספורים אחרי שחיילינו כבשו את העיר הנגבית, הורה להם האו"ם לסגת. הכוחות הישראלים סירבו ונותרו בעיר. ברנשטיין הופיע בפני קהל רב של חיילים, עם קונצרט שכלל יצירות של מוצרט, בטהובן ואת "רפסודיה בכחול" של המלחין היהודי ג'ורג' גרשווין.

העותק של "רומיאו ויוליה" - המחזה השייקספירי שהיווה השראה ל"סיפור הפרברים" - של ברנשטיין, נמצא כעת בספריית הקונגרס של ארה"ב. הערותיו הרבות של ברנשטיין מעטרות את הספר ומשרטטות גרסה יהודית לסיפור האהבה הנודע. "קריאה מקיפה לסובלנות בין גזעית" כתב ברנשטיין על ה"רומיאו ויוליה" שלו. נראה ש"סיפור הפרברים" הוא גרסה של הקריאה הזו, הקוראת לקהל האמריקאי להימנע מדעות קדומות ומשנאה.

4. היוצר היהודי סטיבן סונדהיים חיבר את המילים

ברנשטיין צירף אל הצוות את המלחין והפזמונאי היהודי סטיבן סונדהיים כדי שיכתוב מלים. היה זה המחזה הרציני הגדול הראשון שסונדהיים (שנפטר לאחרונה בגיל 91) עבד עליו אי פעם. סונדהיים מעולם לא קיבל יותר מדי חינוך יהודי - הוא סיפר שליאונרד ברנשטיין היה צריך ללמד אותו איך לבטא את המילים "יום כיפור".

5. הכוריאוגרף ג'רום רובינס, יהודי בסתר, זכה באוסקר על סיפור הפרברים

ג'רום רבינוביץ, יליד 1918, גדל בבית יהודי חם והפך לרקדן. אחת מן ההופעות הראשונות שלו היתה בהפקת "האחים אשכנזי" של התיאטרון האידי האמנותי (the Yiddish Art Theatre) ב-1937. רובינס היה בקונפליקט עמוק עם זהותו היהודית, אותה הסתיר במשך שנים רבות מאחורי השם בעל הצליל הלא־יהודי רובינס.

כדי לחבר את הכוריאוגרפיה ל"סיפור הפרברים", התגנב רובינס לריקוד של תיכון פורטוריקני בשכונת הארלם, לשאוב משם השראה. על הסט של "סיפור הפרברים" הוא הנהיג מדיניות קשוחה: נאסר על השחקנים מצד אחד להתרועע עם אלה של הצד השני, גם בשעה שלא התאמנו. כך נאסר על הרקדנים שגילמו את "הסילונים" לדבר בזמנם הפנוי עם אלה שגילמו את "הכרישים". השיטה פעלה עד כדי כך שאכן נוצרה מתיחות אמיתית בין שתי הקבוצות, והן נהגו לעקוץ אלו את אלו. (מצד שני, לפחות במקרה אחד, הפרו הרקדנים את השנאה המבוימת הזו: צ'יטה ריברה מצד "הכרישים" התאהבה בטוני מורדנטה מן "הסילונים" והשניים התחתנו).

הוא זכה בפרס האוסקר על בימוי הגרסה הקולנועית של 1961 ובאוסקר לשם כבוד על הכוריאוגרפיה בסרט.

ג'רום רובינס

6. הפרברים שב"סיפור הפרברים" מאכלסים היום שכונות יהודיות מובהקות

בצד המזרחי של מנהטן, שבו כאמור מתרחש הסיפור, שוכנת היום אוכלוסיה יהודית לא קטנה. סקר משנת 2013 מצא ש-43,900 משפחות יהודיות חיות בצד המזרחי העליון (the Upper West Side) של מנהטן. המספר הזה גדול ממספר משקי הבית היהודיים בכל קליבלנד.

7. "סיפור הפרברים" גרסת ה-2021 מזמן לפונדק אחד את כל המי ומי היהודיים בקולנוע של ימינו

ברשימת הקרדיטים של "סיפור הפרברים" החדש מתנוססים כמה כשרונות יהודיים רציניים. הסרט מבוים בידי סטיבן שפילברג, שביים גם את רשימת שינדלר ב-1993. את התסריט ל"סיפור הפרברים" החדש כתב המחזאי היהודי טוני קושניר (ששיתף פעולה עם שפילברג בעבר, בין השאר ב"מינכן", סרט המציג את סיפורם של סוכני "המוסד" שחיסלו את המחבלים שהיו המעורבים בטבח הספורטאים היהודיים באולימפיאדת מינכן ב-1972).

שפילברג אמר: "כיהודי אני יודע כמה חשוב קיומה של מדינת ישראל להישרדות של כולנו. אני גאה ביהדותי, ואני מודאג מן האנטישמיות והאנטי ציוניות הגואות בעולם". יהי רצון ששפילברג, כמו ליאונרד ברנשטיין לפניו, יביא לעולם קורטוב של יופי וסבלנות כלפי השונה והאחר עם הגרסה עטורת השבחים שלו ל"סיפור הפרברים".

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן