28.04.2025
מאת ד"ר ג'קי יאריס
אורות החנוכיה הזעירים נלחמים במצח נחושה באפלת הלילה, הופכים את חדותו האכזרית של הפחד לליטוף רך של תקווה.
ייתכן שמהות החופש לא נעוצה ביכולת לענות לכל שיחת טלפון, אלא דווקא יותר ביכולת לכבות את הטלפון ולרקוד יחפים בחול הרך.
ללמוד לראות את החיים דרך עיניו של משורר.
זה היה בוקר קשה – הילדים הפכו את הבית וחולים רבים חיכו לפגוש אותי. ואז קרה הבלתי צפוי.
על כמה שיעורים שלא מלמדים בבית הספר לרפואה.
כרופאה, אישה ואם, בורכתי בכך שיש לי הכל. אבל זה גורם לי להיות כמו רקדנית בלט, העומדת על קצות האצבעות ומסתחררת במלוא המהירות.
אבחנה קטלנית יכולה לחדור מבעד לערפל הדאגות הקטנוניות, להעניק לנו בהירות מרשימה ולגרום לנו לראות באור חדש את אותם האירועים בדיוק.
מכתב שקיבלתי טלטל אותי משאננותי והזכיר לי ששינוי אמיתי אכן אפשרי.
לא היו ברקים ורעמים, אבל ידעתי שלנגד עיניי מתחולל נס.
אם תתבוננו לעומק, תוכלו לראות נסים שקטים מתרחשים סביבכם.
Error: Contact form not found.
כלי נגישות