נותרתי בכותל עם חריץ ממש ממש טוב ועם פתק שלא כתוב עליו כלום, וכשהרגשתי שהכל הופך בליל של הודיה ובקשה בלי שום מסר מסודר, מצאתי את עצמי אומרת לקיר, "טוב, נדבר אחרי זה".
אולי יותר מכל, אנו למדים ממנה שאם דברים רעים מאוד קורים לנו, יש בתוכנו את היכולת המדהימה, המסתורית, לאהוב, להיות מאושרים, להיות פעילים וממוקדים ולשמש מגנט לשמחה עבור אחרים.
כשאתם מתמודדים עם טראומה, אתם נתונים בסכנת התפרקות ואולי אפילו חוששים לשפיות דעתכם. תחושה זו של פגיעות ושבריריות יכולה להוביל אתכם להתחבר למשהו גדול יותר מעצמכם.
