21.04.2024
מאת הרב קן ספירו
דוד המלך הוא סמל – לניצחון החלשים על החזקים, לתסמונת "הברווזון המכוער" שהופך לברבור, לשילוב מופלא של חומר ורוח. "דוד מלך ישראל – חי וקיים!"
בהיותו צעיר מדי לשרת בצבא, הורג דוד את גוליית והופך לגיבור ישראל.
שאול המלך היה אדם גדול, שעשה טעות גורלית. טעות שהועידה את מלכותו לכישלון כבר מלכתחילה.
לעם ישראל לא היה מלך וכאשר הם נזקקו להדרכה, פנו לשופטים, שהיו מנהיגים בכל תחומי החיים.
אין מדובר כאן במלחמת כבוש אופיינית, של קרבות אונס וביזה. מדובר ב"מלחמת קודש", בעלת קודים שונים לגמרי.
מעשה המרגלים, התרחש בתאריך המשמעותי והרה האסון ביותר בהיסטוריה היהודית – תשעה באב. מאז ועד היום, אסונות רבים בהיסטוריה היהודית מתקשרים לתאריך זה.
רק עשירית אחוז מהעם נטלו חלק בסגידה לעגל הזהב. בכל זאת, מתגובתו של א-לוהים נראה שהוא מאשים את העם כולו. מדוע?
המפגש בין א-לוהים לעם ישראל בהר סיני היה מאורע מיוחד במינו, שאין דומה לו בכל ההיסטוריה האנושית.
מרבית הניסים מתרחשים כתופעות טבע מעוררות השתאות. עשר המכות יוצאות דופן מכלל זה. כאן משתנים סדרי בראשית לצורך שחרור העם מהגלות.
האירוניה של ההיסטוריה האנושית היא, שמושיעו הגדול ביותר של העם היהודי, גדל בביתו של אויב היהודים הגדול ביותר.
לאחר הקרע בין האחים, נדרשת הכנה כדי לאחד אותם מחדש.
סיפורו של יוסף ממחיש באופן קלאסי את "דפוס ההצלחה היהודי", בו הגולה חסר האמצעים, עובד ומתאמץ, וחרף כל המכשולים, זוכה להגיע לפיסגה.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כל דרך שאבותינו אברהם, יצחק ויעקב סללו, עתידה לעצב את חיי צאצאיהם.
א-לוהים נתן לאברהם ומשפחתו את ארץ ישראל, כמעבדה לייצור עם מיוחד במינו.
האומה ה"עברית" – אנשים החיים מן ה"עבר" השני.
על ידי הבנת דמותו של אברהם, אבי האומה העברית, נוכל להבין את דמותנו אנו.
מידע היסטורי רב, אותו אנו שואבים מן התנ"ך, זכה לאישוש ארכיאולוגי.
אנו לומדים היסטוריה יהודית לא רק כדי להימנע משגיאות העבר, אלא מכיוון שפנינו מועדות ליעד מסוים.
Error: Contact form not found.
כלי נגישות
