21.04.2024
מאת שחר לוי
מעולם לא חבו רבים כל-כך, הרבה כל-כך, לאדם יחיד - שסיפור חייו נקרא כמו דרמה שייקספירית ושגורלו, יותר משישים שנה לאחר השואה, עדיין לוט בערפל.
מאת הרב בנימין בלך
"לא היה לנו שום מושג מה קורה", צריך לזכות באופן חד משמעי בתואר "השקר הגדול ביותר" של שנות השלטון הנאצי.
מאת לאה כהן
זיכרונות ילדות משכנתי לשעבר, הפסנתרנית קלרה יאסינסקי, שלא הצליחה לשקם את חייה לאחר אימי השואה.
מאת הרב דניאל פיין
איך אפשר לחגוג את פסח, חג החירות, באושוויץ?
מאת רנית אברמוביץ
חג הפסח הוא החג הארוך ביותר בשנה – הוא מתחיל בצחצוח ומרוק של הבית, זמן רב לפני החג ומסתיים, רק שבעה שבועות מאוחר יותר, בקבלת התורה בחג השבועות...
מאת הרב הדר מרגולין
מדוע אני משתמש דווקא בתאריך עברי (למרות שזה לפעמים משגע את פקידי הבנק).
מאת Tzvi
המקווה והאימהוּת – מעולם לא האמנתי שאגיע אי פעם לאחד משני המוסדות הללו. המחסומים לראשון היו ארכיטקטוניים; לשני היו מחסומי אמונה.
האם טעיתי כשהאמנתי באותו רגע שלכל הפחות אפשר להשליך מאחורינו מאות שנות חשדנות, אי הבנה וחוסר סובלנות דתית?
מאת הרבנית ציפורה הלר
חודש אדר מלמד אותנו להוקיר את יופיו המדהים של העולם, גם מתוך האימה והתוהו שסביבנו.
מאת צוות aish.co.il
מה לימד אד קוץ', ראש עיריית ניו יורק, את הרב לאו על ניצולי שואה?
אל תסתפקו במועט ואל תחששו לבקש.
מאת טרי וינברג
איך לא שמתי לב לכך אתמול, שלשום, לפני שבוע, לפני חודש, או לפני שנה?
מאת הרב משה פיין
מדוע כל כך הרבה יהודים מרגישים לא נוח להתפלל מכל הלב?
מאת הרב אברהם מ. נדלר
מליוני אירופאים נרצחו ע"י הנאצים. האם עדיין נכון להתייחס לשואה כמלחמה נגד היהודים?
הבנת משמעותה של מלחמת החנוכה – מלחמה שונה מכל מלחמה אחרת.
ההליכה למקווה הפכה לאובססיה. רציתי בכך, גם אם לא ידעתי מדוע.
מאת לורי פלטניק
אחד הגנרלים האמריקאיים המבטיחים ביותר גורם נזק אדיר לקריירה ולמשפחה שלו, ושוב נושא ההפרדה בין המינים, שנתפס לעתים כמיושן, הופך לרלוונטי מתמיד.
איש אינו מתגעגע לתקופה טרם הומצא החשמל, אל החורפים שבהם נכלאנו מרצון בבתים שהוסקו שלא כראוי. למרות זאת, כדאי מדי פעם לקחת פסק זמן ולאפשר לעולם לדבר אלינו.
פתאום למדנו כמה אמיתית האמרה שהאדם מתכנן ואלוקים צוחק.
מאת ד"ר אסתר שקופ
דימוייו הזכריים והנקביים של הא-ל ביהדות.
"באותו רגע החלטתי, שאצלי לעולם לא תיפסק השרשרת – לעולם לא אנתק את ילדי מהעם היהודי".
מאת יעל זולדן
האם אני מבקשת מא-לוהים הזדמנות נוספת, הזדמנות שלא מגיעה לי?
מאת הרב חנוך אופנהיים
תהליך התשובה זמין לכל אחד מאיתנו, אך דרושות לו התחייבות, כנות ובחינה עצמית.
בן עמנו התנ"כי כיבד תמיד את גיבוריו, מבלי לשכוח שמדובר בבני אנוש, העלולים גם לשגות ולהיכשל.
מאת הרב נחמיה קופרשמיט
תארו לעצמכם שנסראללה מגיע לבית המקדש השלישי שזה עתה הוקם בירושלים.
מה שמתרחש כשאנו חושבים שאנחנו מבינים הכול, ושהכול בשליטתנו.
מאת הרב גדליה קאופמן
לחברו יש שבעה ילדים. הוא מבקש רק אחד.
מאת קתרין ון קלנבאך
הייתי בערך בת שלוש-עשרה, כשנודע לי שדודי הואשם ברצח של 20,000 יהודים.
מאת יעל זגן
לעולם לא תוכלו לדעת אם זוהי הפעם האחרונה.
כיצד לחזור לעצמנו, להתחבר מחדש למחזוריות החיים, ולחיות באופן בריא ונכון יותר?
מאת ד"ר דניאל אייזנברג
האם ההלכה היהודית מתירה לעבור ניתוח, שהסיכון למות בו גבוה?
מאת קטי קריסטל
לפעמים דרוש אומץ כדי להיכנס למי המקווה.
מאת אמונה ברוורמן
מה עושים כשאחד מבני הזוג מתקרב ליהדות ובן הזוג השני פחות מתלהב מה"תחביב החדש" שנכנס לביתם?
מאת ליבה פירסון
מהו הדבר הנכון לומר לאדם שנמצא בכאב גדול? המסורת היהודית מדריכה כיצד לנחם את האנשים הזקוקים לכך ביותר.
מאת ג'ף ג'קובי
מה היה הדבר הגרוע ביותר באושוויץ?
מאת גולדי רוזנברג
גברת גיבר לימדה אותי כמה חשוב לשמור על כבוד האדם, ואפילו של ילדה מעצבנת כמוני.
מאת מת'יו בראון
סרטון וידאו מרגש שצולם באתר הנצחת השואה במיאמי.
ניסן הוא החודש שמשחרר אותנו מכבלי האגו.
מאת איריס קרולר רוטמן
שאלתה של אמי, מדוע היא ניצלה כאשר כל כך הרבה אנשים נהרגו סביבה, מלווה באופן מתמיד את חייה.
סוד גדולתו של מאמן הכדורסל האגדי שהביא לא רק לאינספור ניצחונות במגרש אלא גם למצוינות בחייהם האישיים של שחקניו.
החשיבות הרוחנית של חודש שבט.
התלמידה שלימדה אותי שלפעמים דווקא העיוור הוא זה שמוביל את הפיקחים.
מאת שבי לוי
ביום כיף זוגי בעיר העתיקה בירושלים, מצאנו את עצמנו מתלבטים: האם לשמוח למראה שרידי ההיסטוריה המפוארת או להתעצב על החורבן.
מאת דייזי בנשימול
ראיון מרתק עם פרל בניש שהיתה חלק מקבוצה של עשר נשים יהודיות אמיצות שגברו על המפלצת הנאצית.
במשך חיי ראיתי מקרים רבים של שחיקה אישית ומקצועית – אולם בדרך כלל הם חלו סביב מחויבויות של חולין ולא של קודש.
מאת שרה יוכבד ריגלר
מדוע העולם שונא יהודים, ואיך כדאי לנו להגיב?
האם לספר על פטירתו של קרוב לאדם חלוש שבריאותו עלולה להיפגע קשות בשל מצבו הרגשי?
במציאות חיינו אנו פוגשים לא אחת, אנשים שחוו צער ואובדן. ליחס התומך שלנו כושר ריפוי והחלמה. כיצד עושים זאת?
מאת שרית אמיחי
הקהל הצעיר התבונן, מחה דמעה ובעיקר ידע שהוא עד למשהו גדול והרואי, שחשוב שישמע וייזכר.
Error: Contact form not found.
כלי נגישות
