אדם משקיע מאמצים בתקווה לראות תוצאות בשטח, ואז באה איזו נפילה, המאמצים אינם נושאים פרי, והייאוש והרפיון משתלטים – הר תבור יכול לחזק אותנו נגד תחושות אלו, ולעזור לנו להכיר בחוסר האמת שבהן.
האם ניסיתם פעם "לדבר" על פוליטיקה עם חברים? בלתי אפשרי, נכון? מה גורם לאנשים רציונליים בדרך כלל, להיות כל כך עיוורים מבחינה רגשית כשמגיעים לנושא הרגיש הזה?
לפעמים אנחנו מגיעים למקום בו אנחנו חייבים לא להיות סובלניים על מנת להגן על הסובלנות, חסרי רחמים כדי להגן על הרחמנים, או לשנוא כדי להגן על מה שאנחנו אוהבים.
הייתי בדיוק באמצע הרחבת הרעיון שצריכים לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון בחיים, כשהטלפון צלצל. האם הצלחתי ליישם את הרעיונות הנעלים איתם התעסקתי? לא ממש.
כשבני 20 קוראים לבני 50 בשמם הפרטי, יש בזה טעם לפגם. אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו לדבר אל מבוגרים בכבוד, הרבה יותר למען ילדינו מאשר למבוגרים אליהם הם פונים.
מי לא חווה רגע של מרידה באדון העולם ברגעים בהם מונחתים אסונות על העולם? מי לא שואל את עצמו האם עדיין יתכן להישאר דתי אחרי שרואים כל כך הרבה סבל וסכנות בעולם?
