תודה, אבל לא תודה
האתגר: לקרוא בין השורות. על יום העצמאות, ספירת העומר ועל יוסי.
יוסי לא גנב. הוא גם לא שיקר בשנה האחרונה והוא לא הרביץ לילדים קטנים.
אני בטוח שאם יוסי יקרא את התיאור הזה על עצמו הוא לא יהיה מבסוט.
למרות שאין שום דבר שלילי בתיאור זה, להיפך, התוכן הוא חיובי. ובכל זאת…
קראתי כותרת של מאמר באחד מאתרי החדשות: "המשפחות שרקדו בערב יום העצמאות בתל אביב לא פשיסטיות, הן נורמליות". ]המאמר עצמו עסק בכך שסוג האנשים שחגגו בכיכר רבין בערב יום העצמאות התאימו יותר מן המצופה לרוחה של הכותבת.]
המסר חיובי אז למה התחושה החמוצה? מדוע בפה נותר טעם מר?
יש נטיה אנושית לחלק הכל לשחור ולבן, טוב ורע, נכון ולא נכון. אבל האמת היא שיש גוונים רבים ואפשרויות רבות להציג את המציאות. יוסי לא שמח בתיאור שנכתב בגלל מה שנאמר בין השורות. כשאומרים על מישהו שהוא לא גנב המשמעות היא שהיה סיכוי טוב או ציפייה שהוא אכן יגנוב ולכן אנחנו מספרים שהוא לא גנב.
גנב מועד שחזר למוטב יקבל תיאור זה כמחמאה, אבל אדם שמעולם לא שלח ידו בגניבה ייעלב עמוקות מעצם המחשבה עליו כגנב.
כשאומרים על המשפחות שרקדו ביום העצמאות שהן אינן פשיסטיות, יש בכך הנחה שהן אמורות להיות פשיסטיות. לי זה נשמע כעלבון למשפחות אלו.
בימי ספירת העומר ישנם מנהגי אבלות שונים. הטעם לכך הוא משום ש- 24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה זו ממגפה שחוללה בהם שמות. חכמים מלמדים שהם נענשו מפני ש"לא נהגו כבוד זה בזה".
הניסוח פה מעורר מחשבה. לא כתוב שהם השפילו זה את זה, שנהגו בגסות והפריעו זה לזה, אלא רק שלא נהגו כבוד זה בזה.
חכמים מלמדים אותנו לקרוא בין השורות: לא לנהוג כבוד יכול להיות גרוע מאוד! משמעות הדבר היא שהיה מצופה מהם לנהוג כבוד אחד בשני!
המילה "כבוד" קשורה למילה "כבד". לכבד מישהו פירושו לתת לו משקל, לייחס לו חשיבות. בשונה מנימוסים וגינונים שהינם חיצוניים, הכבוד באמת נותן משקל לתחושותיו של השני, להרגשה שלו בכל מצב שהוא.
לומר על יוסי (או על כל אדם אחר) שהוא לא גנב זה לא זלזול או ביזוי, זה לא לנהוג כבוד ביוסי.
אפשר לומר דברים טובים, אפשר לומר דברים שנשמעים טובים, אפשר לומר דברים רעים ואפשר גם דברים שנשמעים רע.
ימים אלו מיועדים להשתפרות בתחום של בין אדם לחברו, וזו הזדמנות לפתח ולחדד את הרגישות שלנו. בואו נשים לב לא רק למה שנאמר אלא למשמעויות המסתתרות מתחת לפני השטח, לרמזים שבין השורות.
לפני שנאמר משהו נחשוב איך נרגיש אם היו אומרים לנו את אותו הדבר אם היינו במצב דומה.
לקראת חג השבועות ננסה כמה שיותר לכבד איש את רעהו, לתת משקל לדעתו והרגשתו של השני, ונגיע לחג "כאיש אחד בלב אחד".