לפעמים צריך לבעוט בגורל
הבנתי שעם כל הכבוד לניסים, לפעמים אדם צריך לבעוט במה שנראה לו כגורל ולקחת שליטה על החיים שלו.
כסלו נתפס אצלנו כחג של ניסים. האדם זז מהמרכז וכל משאביו כמו נתונים לדבר אחד:
לא להפריע ליד ההשגחה. או אם תרצו: “תרמו ח"י שקלים ותראו ישועות".
אישית אני מאוד מאמין בניסים. בעיניי יש משהו מאוד מפוכח ובוגר בהבנה שיש גבול ליכולת השליטה האנושית. העניין שלפעמים הגבול בין ההשתדלות שלנו להרמת הידיים ולחוסר האונים הופך למטושטש ודווקא במקום שיש לאדם אפשרות לקחת את גורלו בידיו ולשנות עם ההשתדלות שלו את הנסיבות, הוא מרפה ומתרץ: למה להפריע להשגחה?
כשהייתי רווק וגרתי בדירת מטר על מטר בנחלאות, היה לי מנהג משונה כזה, בסוף כל דייט ראשון להפיל את סביבון המזל שלי שיגיד לי מה הולך להיות עם הקשר הזה. הגרסה הפרטית שלי ל'אורים ותומים'.
זה טפשי. לא רציונלי. אבל לכל אחד יש את הסימנים מהבריאה שזורמים לו לאינטואיציה ונשפכים לתוך תחושות הבטן שלו.
אני חייב לציין להגנתי שאחוזי ההצלחה של הסביבון הזה, היו מרשימים בהחלט:
בדרך כלל אם הוא היה נופל על האות ה – "היה" - אז משהו בבטן שידר לי שככל הנראה לא נמשיך אחרי הדייט השלישי.
היו גם מקרים שרציתי מאוד להמשיך וכל תחושת הבטן שלי זעקה: 'זו היא, זו האחת!' ואז הסביבון היה נופל על האות נ - נס. והייתי מאושר ושמח עד הגג כי הרגשתי שאמנם לא בשמיים היא, אבל לפעמים הבת קול יכולה להסתתר גם בין אותיות הסביבון שלי.
פעם אחת בחודש כסלו, לפני יותר מעשור יצאתי עם מישהי שאיך שראיתי אותה הרגשתי שסוף סוף גם אני חווה את כל סיפורי האינטואיציה והקול הפנימי הזה שהחברים הנשואים הטריים שלי דיברו אליו: "כשתראה את האחת שלך. אז תדע".
הדייט היה חלומי. מהספרים. התאפקתי לא לסמס בסופו לחבר הטוב שלי שנראה לי שהמסע שלי נגמר.
כשהגעתי לדירה, עם פעימות לב על טורבו אחזתי בהתרגשות בסביבון שלי וסובבתי אותו, תוך כדי מלמולי תפילות: "בבקשה אלוהים, תן לי את הסימן שלך. תן לי את ה נ - נס. שלי".
הוא נפל על האות ה. היה. צעקתי מרוב תסכול. וסובבתי שוב:
הוא שוב פעם נפל על האות ה'. היה.
"תגיד" שאלתי את אלוהים: "אתה עושה לי דווקא או מה?".
בפעם השלישית סובבתי ממש חזק ולתדהמתי, המנוול הזה שוב פעם נפל על האות ה'. היה.
החלטתי שאני לא מסכים לגורל הזה ושבכלל כל הרעיון הזה של סביבון מסתובב שיקבע לי מי תהיה אשתי הוא דבילי מעיקרו, ילדותי וכדאי שאני כבר אפסיק עם השטויות הללו.
אז בעטתי בו כל כך חזק עד שבסוף הוא ניתז לתקרה ומשם פגע לי בראש נפל על הרצפה ונעצר על האות נ. נס.
ואז הבנתי שעם כל הכבוד לניסים, לפעמים אדם צריך לבעוט במה שנראה לו כגורל ולקחת שליטה על החיים שלו.
בסוף זה נגמר בדייט השלישי אבל את מי זה מעניין? אני כבר ברוך השם נשוי והמסר ממשיך ללכת איתי לאורך השנים....