26.04.2024
מאת רונית כפיר
הרהורים ותהיות, בעקבות הטבח בהר נוף
האם אנחנו מתבלבלים מהעובדות כשהמציאות קוראת תיגר על תפיסת עולמנו?
מי נחשב היום "עני" – מי שאין לו רכב? ראיון אישי עם הגברת מילכה בנזימן מ"יד אליעזר" מבהיר את המצב האמיתי בשטח.
סיפורן המופלא של משפחות האומנה – כשנותנים מכל הלב, מקבלים בתמורה כפל כפליים.
רעיונות ליצירה, כולל הוראות הכנה ותמונות, שיעזרו גם לכם לבלות עם הילדים בקייטנה הביתית הכי טובה בעיר.
אנורקסיה לוקחת ממך הכל, ובתמורה, נותנת לך אשליה משכרת של שליטה ואמונה חמקמקה שאם רק תשרפו עוד כמה קלוריות תגיעו אל האושר.
אורית (שם בדוי) אם לפעוט בן שנה וחצי, עובדת סוציאלית ותושבת שדרות, מספרת ל-aish.co.il על דאגה, חרדה ואחווה.
רק אתמול הייתי בגיל העשרה, ופתאום יש לי ילדים שמגלים סובלנות לאמא 'קשישה' שלא בדיוק מבינה 'איך זה היום.
השיר "יש אלוקים" חובר והולחן על ידי ישראל קוג'ינסקי, והוקלט סמוך לבר-המצווה שלו בין טיפולי כימותרפיה קשים – סיפור התמודדות מיוחד של נער צעיר ומשפחתו.
לפעמים התובנות החשובות ביותר מגיעות אלינו דווקא מהאנשים הפחות צפויים – אנשים פשוטים ברחוב, תלמידים, מוכר במכולת ובעיקר... הילדים.
הם טסו לחגוג את הפסח עם המשפחה בארה"ב וחזרו באיחור של חודשיים עקב ניתוח בראשה של בתם בת-ציון. כיום, מספר שנים אחרי, נשארו באמתחתם מסרים של תקווה.
האם החזות החיצונית משנה את המהות הפנימית שהכרנו עד כה? האם צבע העור משנה את הכישורים?
עם קצת עזרה נכונה יכול ה"מפגר" של הכיתה להפוך למרצה מבוקש למדעים מדויקים, והילדה העצבנית עוד תעביר קורסים בהרפיה עצמית – לכו תדעו.
במזל טוב נולדה לי נכדה. יתכן שהכל היה עובר בשלום אלמלא מלאו לבתי הצעירה רק שנתיים וחצי...
מכל ילדי המעון המיוחדים, דניאל היה הילד ששבה את לבי יותר מכולם. מזה שנים רבות, בכל פעם שאני חושבת על כוחה של הנתינה, אני נזכרת בו.
"מה יש לך כאן חמודי? בסך הכל פצע קטן. אל תדאג מותק, עד מחר הכל יעבור." – האומנם?
אמנם הרופא לא שם לב לילדה בת השש שעמדה בפתח החדר ועקבה אחר פעולותיו, אבל היא הבינה הכל.
רק אתמול הייתי שם וראיתי מה זה "עורף חזק" - עורף סובל ומתענה. עורף מתמודד. עורף גיבור! מי חושב שם על פינוק וקרואסונים?!
אני לא רוצה שירחמו עלי, מי שאבא שלו לא נפטר פשוט לא מבין – אני באמת לא מסכנה!
סתם סיפור של חייל פשוט "אפילו לא קרבי" במלחמת יום הכיפורים.
בדרך כלל אני מתרחקת מאור הזרקורים, אך השבוע מצאתי את עצמי מככבת במרכזה של סצנה דרמתית, מול מאות צופים.
ימים רבים חיכיתי לדני, אלוף הבומבות, שישוב לשחק איתי בחצר גן הילדים – אך לשווא
10 דקות עם צוות חירום יישובי, מרגע קבלת הודעה ראשונית על פיגוע ירי, ועד להתבהרות התמונה
בכל שנה אנו חוזרים וקוראים אותן מלים, אך לא תמיד מצליחים להבין את הקשר והרצף, שבסיפור יציאת מצרים.
לאחר שהתוודענו לסיפור הרקע, מגיע גוף ההגדה – סיפור ההיסטוריה המופלא של עם ישראל, הצועד יד ביד עם א-לוהים.
כשהמצב קשה מנשוא ונראה חסר סיכוי, מתחיל המהפך וכיצד? בקריאה ישירה מעומק הלב, אל בורא העולם – "אבא, תציל אותנו!!!"
יצאנו לדרך בשולחן הסדר, נבחרנו מבין אבותינו שעבדו עבודה זרה, ירדנו למצרים, סבלנו את השעבוד, נגאלנו באותות ובמופתים ו...זהו? לא!
Error: Contact form not found.
כלי נגישות
