הרב של מובילאיי
המהנדס מואיז נבון היה חלק מסיפור ההצלחה של ישראל בתחום ההייטק. ואז הגיע למסקנה: יש הבדל בין בני אדם למכונות והחיים הם בעלי משמעות.
מואיז נבון היה יליד קליפורניה שחי את החלום הציוני בחברת סטארט-אפ בירושלים בשנת 2000, כשהתנפצה "בועת הדוט-קום" והפכה ל"התרסקות הדוט-קום" - מה שהותיר אותו ועוד מאות מהנדסים מוכשרים אחרים ללא עבודה.
מכר ותיק הציע לו לבדוק חברת סטארט-אפ קטנטנה שפועלת בתוך בית בשכונת רמות בירושלים.
הסטארט-אפ הזה היה מובילאיי, "מערכת ראייה" לרכב שמאתרת סיכונים פוטנציאליים ומזהירה נהגים מפניהם. "יהיה לנו אקזיט תוך שנתיים וכולנו נעשה קופה. העבודה הזו תשנה את חייך", הבטיח המנכ"ל זיו אמירם.
מואיז הפך לעובד ה- 16 של מובילאיי. כחבר מייסד בצוות ההנדסה, הוא בנה את המוצרים ששולטים כיום בשוק הרכבים האוטונומיים - הצלחה שהגיעה לשיאה בשנת 2017 כאשר מובילאיי נרכשה על-ידי אינטל, יצרנית השבבים המובילה, תמורת 15 מיליארד דולר. הייתה זו עסקת ההייטק הגדולה ביותר בתולדות ישראל.
למרות שלקח 16 שנה להגיע לאקזיט, היה שווה לחכות. עם החופש הכלכלי החדש, מואיז הכה את חבריו ועמיתיו בתדהמה כשהתפטר ממובילאיי כדי להגשים את חלומו ללמד תורה.
הלכנו לבקר את מואיז בן ה- 55 בביתו ביישוב אפרת שבהרי יהודה, 15 דקות דרומית לירושלים, וכדי לשמוע את סיפור חייו המרתק ואת נקודת המבט שלו כמומחה על הממשק בין התורה למדע.
חלומות בקליפורניה
מואיז נבון גדל במערב לוס אנג'לס עם הורים מהגרים מאיסטנבול, טורקיה. סביו היו צאצאים של מגורשי ספרד ודוברי לאדינו - הגרסה הספרדית של יידיש, שהיא תערובת של ספרדית, צרפתית ועברית.
משפחת נבון הייתה מסורתית אך לא דתיה. "ערכנו קידוש בשבת, ואז הלכנו לקולנוע", אומר מואיז. הבר-מצווה הייתה מעין "תעודת סיום הלימודים" מבחינתו ביחס ליהדות, והוא התייחס אליה כהסחת דעת מפעילויות "מיינסטרים" אחרות שהיו נהוגות בקליפורניה, כגון גלישה והחלקה על סקייטבורד.
מואיז, שנמשך למתימטיקה ומדעים בתיכון, החל לחשוב על אפשרויות קריירה. "כל פעם שעלה לי רעיון, אמא שלי הייתה מזמינה אלינו חבר של המשפחה מאותו תחום", הוא אומר. "ערב אחד ארחנו רופא לארוחת ערב, אבל הוא הניא אותי מללמוד רפואה. ערב אחר הגיע אלינו אדריכל, אבל הוא הניא אותי מללמוד אדריכלות".
הדבר נמשך זמן מה, עד שמהנדס בשם ריי אשכנזי, גם הוא מאיסטנבול, הגיע לארוחת ערב ואמר, "תהיה מהנדס!" אשכנזי - שעבד במעבדה היוקרתית של נאס"א להנעה סילונית (JPL) - הבטיח להשיג למואיז עבודה.
מואיז נרשם ללימודי הנדסה ב- UCLA וכסטודנט בשנה השנייה עבד במשרה חלקית ב- JPL, בקבוצת עיבוד התמונה. במטרה ליצור מעבד מיוחד שנועד לאתר תאים סרטניים, מואיז צבר ניסיון מהמעלה הראשונה בתכנות ובעיבוד שבבי.
עם זאת, בתוך סביבת העבודה ההייטקיסטית, שיעורי ההנדסה, החיים הסטודנטיאליים ותחרויות הספורט הבין-אוניברסיטאיות, מואיז נמשך למשהו בעל איכות גבוהה יותר. "בגיל 7 אני זוכר שחשבתי, מהי מטרת החיים? כלומר, אם המוות הוא סופי לחלוטין, אז החיים הם למעשה חסרי משמעות".
באופן מפתיע, פטרונו של מואיז ב- JPL - ריי אשכנזי - היה יהודי דתי. "בילינו שעות ביחד, אכלנו צהריים ולמדנו תורה", נזכר מואיז. "גדלתי כיהודי גאה, אבל לא היה לי מושג למה. ריי הראה לי את המשמעות של היהדות. לצד ספרים בנושא מיקרו-מעבדים, הוא נתן לי גם ספרים ביהדות - 'מדריכים לחיים'. בעזרתם הייתי מסוגל להבין את המטרה הגבוהה יותר של שיפור עצמנו (תיקון הנפש) ושיפור העולם (תיקון עולם)".
ארץ ישראל
בשנת 1987 התחתן מואיז עם אשתו דינה, ובילה מספר שנים בלוס אנג'לס, בתכנון סימולטור עבור מערכת ההגנה המפורסמת מפני טילים בליסטיים בין-יבשתיים, הידועה בשם מלחמות הכוכבים. בחזית האופטיקה הממוחשבת, בלא יודעין היה מואיז על הנתיב המוביל למובילאיי.
למרות אהבתם הרבה ללוס אנג'לס, הזוג הצעיר נמשך לישראל, "כיוון שזהו ביתם של היהודים". מואיז שמע שסניף המחקר הישראלי של IBM מחפש עובדים בלוס אנג'לס. מואיז ארגן ראיון עם יוסף רביב המפורסם, מייסד "מדינת הסטארט-אפ", שבשנות ה- 70 הביא את IBM לטכניון בחיפה - ולמעשה היה החלוץ למגוון השופע שקיים בימינו לחברות כגון גוגל, אינטל ואפל.
מואיז תלה תקווה רבות באותו ראיון ראשון ב- IBM - וביצועיו היו גרועים. הוא נתן תשובות בלתי מספקות לשאלות טכניות. "הייתי מיואש והתחלתי לארגן את הניירות שלי כדי ללכת", הוא מספר. "אבל כשהגעתי לדלת, תפסתי את עצמי וחשבתי: זה הסיכוי הכי טוב שלך להגיע לישראל והרסת אותו! אז הסתובבתי, חזרתי ואמרתי לו: "אתה יודע מה אני לא יודע. עכשיו תן לי להראות לך מה אני כן יודע".
מואיז הראה להם דוגמאות של מומחיותו, ארז את הכל בחבילה גדולה ושלח אותה ל- IBM ישראל. העקשנות השתלמה: שבועיים לאחר מכן התקשרו אליו מ- IBM עם הצעת עבודה. ב- 1992, מואיז ודינה ארזו הכל וללא עזרת נפש בנפש - עלו לארץ. ללא משפחה, חברים או רשת תמיכה בישראל, וגם ללא ידיעת השפה, הם הסתמכו על כוח רצון ונחישות כדי להסתגל. מואיז המשיך בעבודתו בפיתוח מוצרי הייטק: נגני וידאו מהדור הראשון לחברות תעופה מסחריות, שבבי הצפנה לטלוויזיה בתשלום ושבבי רשת מסיבים אופטיים.
ראייה ובטיחות
הפריצה הגדולה של מואיז הגיעה כשהצטרף למובילאיי ב- 2001. החברה הוקמה מספר שנים קודם לכן על-ידי אמנון שעשוע, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. כשטען שיוכל לאתר אובייקטים תלת-מימדיים באמצעות מצלמה בודדת (ראייה תלת מימדית אצל בני אדם דורשת "שתי" עיניים) - חברת הרכב טויוטה נתנה לו מענק מחקר של 100,000$.
שעשוע הוכיח בהצלחה את תיאוריית המצלמה הבודדת שלו, אולם בקצב של 6 פריימים בשנייה - כאשר העין האנושית מסוגלת ל- 30 פריימים בשנייה - המצלמה הייתה איטית מכדי שיוכל להיות לה יישום מעשי כלשהו.
שעשוע וזיו אבירם הקימו את מובילאיי ושכרו חמישה מהנדסים - כולל מואיז נבון - שייקחו את האלגוריתמים שלהם ויפתחו שבב מחשב עצמאי שניתן להטמיע בכל כלי רכב.
לאחר משבר תזרים מזומנים שינתה מובילאיי את המודל העסקי למודל המתמקד בבטיחות כלי רכב. תחת הסלוגן "הראייה שלנו, הבטיחות שלך", גדלה החברה במהירות והפכה לגדולה בעולם בפיתוח פתרונות נהיגה אוטונומיים. הם המציאו מוצרים כגון HDW (התרעה על אי שמירת מרחק), LKA (שמירה בנתיב) ומצלמת שמשה קדמית שמשמיעה צפצוף בכל פעם שהנהג מתקרב מדי לאובייקט אחר או סוטה מהנתיב ללא איתות. מואיז זכה במספר פטנטים בעיבוד תמונה וחומרת מחשבים וכיום, המערכת המתוחכמת של מובילאיי למניעת תאונות דרכים (ADAS) מותקנת ב- 30 מיליון רכבים ברחבי העולם ושולטת ב- 70% מהשוק.
מואיז אופטימי מאוד לגבי הבשורה הטכנולוגית שהרכבים האוטונומיים מביאים לעולם. "ברחבי העולם, 1.25 מיליון בני אדם מתים מדי שנה בכבישים - 3,400 אנשים מדי יום", הוא אומר. "אלגוריתמים של נהיגה אוטונומית יכולים להפחית את המספרים האלה לכמעט אפס. חוץ מהצלת חיים, עבירות תנועה תיעלמנה כמעט לחלוטין, ועם אחוז תאונות זניח, מחירי ביטוח הרכב יהיו אפסיים".
מובילאיי שילבה כוחות עם BMW כדי להוציא רכב אוטונומי לחלוטין על הכביש עד 2021. האלגוריתמים של מובילאיי כוללים מצלמות היקפיות שמצלמות את הכביש כולו, וכן "מיפוי דינמי" כדי ליצור מאגר נתונים המוני ועדכני בענן. "אם כל שאר הרכבים סוטים כדי לעקוף מכשול בדרך", מסביר מואיז, "המידע הזה מוזן למערכת בזמן אמת והיא מתאימה באופן אוטומטי את הנתיב עבור שאר הרכבים".
מואיז נרגש במיוחד מהיעילות והנוחות שמספקים רכבים אוטונומיים. "עם צי של מכוניות אוטומטיות, עיוורים, קשישים וילדים - כולם יוכלו להגיע לכל מקום, בכל זמן. ורכבים אלה, המתוכנתים מראש, יוכלו לנסוע במהירויות גבוהות, כיוון שלא תהיה להם את המגבלה של זמן תגובה אנושי".
הרב של מובילאיי
בתוך ההתלהבות מההנפקה של מובילאיי בבורסה של ניו יורק - ההנפקה הישראלית הגדולה ביותר בהיסטוריה, וחגיגת הרכישה של מובילאיי על-ידי אינטל, היה ליבו של מואיז קשור ללימוד התורה. הוא הפך בכינויו ל"רב של מובילאיי", נושא דברי תורה בכנסים של החברה, מלמד שיעור יומי, משמש כרב בחתונות של קולגות, ועונה על שאלות הלכתיות של עובדים חילוניים ודתיים.
בלו"ז שלו, היו בדרך קבע כמה שעות בישיבת מרכז הרב בירושלים פעמיים בשבוע, ולימים קבל הסמכה לרבנות. ואז, כשעסקת 15 מיליארד הדולר עם אינטל העניקה למואיז עצמאות כלכלית, ניצל את ההזדמנות כדי לעבור ללימוד התורה במשרה מלאה. "אנשים היו המומים. אמרו לי: 'יש לך משרה נהדרת! למה אתה עוזב אותה?' אני מרגיש שאני מהנדס במקצוע, ורב בלב".
הוא ממשיך: "כשחתמתי בתחילה עם מובילאיי, זיו אבירם הבטיח לי שהדבר הזה ישנה את חיי. עם העזיבה שלי, הודיתי לו על כך שחיי אכן השתנו, כי ניתנה לי ההזדמנות ללכת בעקבות החלום שלי".
כיום, מואיז נהנה מתפקידו הלא רשמי כ"שגריר התורה" בפגישות עם קבוצות נכבדים מרחבי העולם, מנהיגים עסקיים, קבוצות משלחת של תגלית ותלמידי תואר שני במנהל עסקים. הוא מרצה על הנושא של “Innovation, Autonomous Vehicles, and Purpose” - חיבור בין פילוסופיה יהודית לבין טכנולוגיה ו"המחשת הצד הרוחני של ישראל, שלא יוצא להם לראות בדרך כלל כשפוגשים אנשי הייטק ישראלים חילונים".
מואיז מרצה גם על נושאים מורכבים כגון סוגיות אתיות בתכנות רכב אוטונומי. "דילמת הקרונית' הפכה להיות דיגיטלית", הוא אומר, בהתייחסו לשאלה האתית - האם עדיף למנוע את מותם בתאונה של אנשים רבים על-ידי הריגה מכוונת של מספר מועט יותר של אנשים. "רכבים אוטונומיים אינם יכולים לפעול ללא חשיבה מוסרית. אז מי עונה על השאלה הזו? יצרן המכונית דואג רק לרווח שלו. ובעל המכונית רוצה להציל את חייו. אז זהו תפקידם של הוגי המוסר להגיב - וזה בדיוק המקום שבו נוכל להראות לעולם את עושר החוכמה שיש ליהדות להציע. התלמוד והמפרשים עסקו בנושאים אלה כבר לפני אלפי שנים".
מואיז שוקד כעת על דוקטורט בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, ומתמקד בממשק שבין הטכנולוגיה לבין מוסריות. בנוסף הוא מלמד תורה במכון לב, במובילאיי ובאינטרנט, באתר DivreiNavon.com.
למרות שהחברה בימינו מתייחסת לטכנולוגיה כאל פסגת ההישג האנושי, מואיז מקווה לחשוף את המסר העמוק יותר, של חוכמה לחיים. "לטכנולוגיה יש את הכוח לעורר באנשים השראה ולעודד אותם להביט פנימה, לחפש את הצד הרוחני ולשאול: בשביל מה אני כאן? האם אני מכונה, או שיש בי משהו מיוחד? זהו לב ליבו של הסיפור שלי, ואני חושב שזהו לב ליבו של העם היהודי. יש הבדל בין בני אדם למכונות. החיים הם בעלי משמעות מטבעם ויש לנו כאן מטרה נעלה".