כשאנו עוברים ממספר אחד לשניים, ניתן כבר לעבור משימוש במושג "אני" למושג "אנחנו". החיבור לאחרים מכריח אותנו לצאת מעצמינו ולחשוב על האחר. הבורא ברא את הטבע בצורה כזו שעל מנת להוליד נדרשים שניים, שמצד אחד יש להם מכנה משותף גדול ומצד שני הם משלימים זה את זו. מצד אחד המכנה המשותף בינינו יוצר בסיס לחיבור, ומצד שני, השוני בינינו הוא זה שמאפשר להוליד דבר חדש, כמו ילד, רעיון, מיזם, עסק, פרויקט, ועוד.

על פי הרב אשלג, מקובל ענק שנפטר לפני עשרות שנים, בני האדם נבראו שונים זה מזה על מנת שיזדקקו לזה לזה ושמתוך אינטרס נגיע ל- "ואהבת לרעך כמוך".

כשמדליקים נר שני, נחשוב על החיבורים לאנשים שבחיינו, איך אנו יוצרים חיבורים שמחזקים אותנו? איך הקשרים בינינו מועילים לעולם ומולידים תוצאות טובות? איך אנחנו מחזקים חיבורים קיימים? איך ניפטר מחיבורים הרסניים? איך אוכל לעבור מחשיבה במושגים של "אני" לחשיבה במושגים של "אנחנו"?

אחרי שהדלקנו את האור שבנו בנר הראשון, הערב נחשוב גם איך אוכל להדליק אורות אצל אחרים.

חג שמח 🙂