רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אודות המחבר


הרב לורד יונתן זקס

הרב ד"ר יעקב צבי (יונתן הנרי) זקס, (נולד ב-8 במרץ 1948) כיהן כרבה הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענקה לו אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. הוא פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועוסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא עליו חיבר ספרים רבים. אחרי פרישתו מתפקיד הרב הראשי הוא שימש כפרופסור בקינג'ס קולג' בלונדון, באוניברסיטת ניו יורק ובישיבה יוניברסיטי. הרב זקס נפטר לבית עולמו בכ' במר-חשוון, תשפ"א לאחר מחלה קצרה כשהוא בשיא השפעתו ותרומתו לעם היהודי ולעולם, והוא בן 72 בלבד. ספדו לו הנסיך צ'ארלס, טוני בלייר, נתן שרנסקי ועוד ביום השלושים לפטירתו: https://rabbisacks.org/Shloshim יהי זכרו ברוך  


להתגבר על הכישלונות

רק במבט לאחור הגיבורים מתגלים לעינינו כגיבורים, והמהמורות שכשלו בהן – כאבני דרך אל הניצחון

נשים כמנהיגוֹת

ישנם מנהיגים שאין להם מעמד רשמי, אך אנשים פונים אליהם לעצה ורואים בהם דגם לחיקוי. אין להם כוח ציבורי, אבל יש להם השפעה

נעים קדימה

נכונות לתת למאורעות לנהֵג את עצמם על פי ההשגחה, הבנה שאנחנו לכל היותר מחבּרים-שותפים של סיפור חיינו, הן אשר אפשרו ליוסף לשרוד בלי התמרמרות על העבר ובלי ייאוש לנוכח העתיד

המנהיג הבלתי צפוי

הדבר המציין מנהיג אינו בהכרח צדיקות גמורה – אלא היכולת להודות בטעות, ללמוד ממנה ולצמוח מתוכה

שלוש גישות לחלומות

ליוסף היו כישורים מיוחדים הקשורים בחלומות

נאה לשבֵּח

כשאנחנו הולכים אחר הכישרונות ונטיות הלב הייחודיות לנו, אנחנו תורמים לעולם את מה שרק אנחנו יכולים לתת.

הֱיוּ אתם עצמכם

רק כאשר אנחנו חדלים לרצות להיות מישהו אחר. אנו יכולים לחיות בשלום עם עצמנו ועם העולם

אור בימי אפלה

הַאִם הגדוּלה מולידה את רגעי הייאוש, או שמא רגעי הייאוש הם המצמיחים את הגדוּלה?

עניין של תקשורת

קיומה של תקשורת ברורה, או היעדרה, הם לפעמים שאלה שגורלות תלויים ועומדים עליה

מתחילים במסע

את סדרת פרשת השבוע לשנה זו, כבר כתב הרב זקס לפני שחלה במחלתו האחרונה, שממנו נפטר בשבת שעברה. מפעים לראות את מה שכתב בסוף המאמר: "מנהיגים רואים את היעד, מתחילים במסע, ומטפחים להם ממשיכים. די בכך כדי להטעין את חייהם באלמוות". יהי זכרו ברוך

נעמוד יחד אל מול העתיד ללא מורא

הרצאת "טד" מאפריל 2018 על הדרך שבה ניתן למצוא יציבות ושלווה בעולם לא יציב. רלוונטי עכשיו יותר מתמיד

האלגוריתם היהודי

נאום סוף שנה על החשיבות האדירה של כל יהודי

להיענות לקריאה

זוהי נקודת מפנה מכרעת בהיסטוריה האנושית: הולדתה של דת המחאה הראשונה – הופעתה של דת הקוראת תיגר על המציאות ואינה משלימה איתה כשאר האמונות

האומץ לנהוג אחרת

מנהיגים צריכים להיות מוכנים לחרוג מהמוסכמה

צדקות איננה מנהיגות

אנחנו אחראים כלפי החברה שאנחנו חלק ממנה. לא מספיק להיות אדם טוב. חובתנו גם לעודד אחרים להיות טובים

לקחת אחריות

גיבורי האמונה היהודית לא השלימו; הם מחו

קשת היקום המוסרי

אם אלוהים צדיק, מדוע קורים דברים רעים לאנשים טובים?

הדרך בה יחידים ועמים נשארים צעירים

מעמדי הקהל וחידוש הברית סיפקו תמיד לעם ישראל את האפשרות לשוב ולהיות צעיר, לגלות מחדש את חסד נעוריו

האם האהבה גוברת על הכול?

האהבה מצמיחה שמחה, אבל מולידה גם דמעות. היא מקרבת בין כמה אנשים, אבל גורמת לאחרים להרגיש מורחקים ודחויים

אידיאלים גדולים זה הבסיס. אבל זה לא מספיק

החכמים מצליחים לתרגם אידיאלים למעשים יומיומיים המלמדים כיצד לחתור אל היעד הנשגב צעד אחר צעד במציאות הקיימת

על מה מושתת חֶברה טובה? עקרון היסוד שבפרשת ראה

חברה חופשית מושתתת על אחריות אישית לסדר המוסרי-רוחני יותר מכפי שהיא מושתתת על מוסדות, מבנים ובעלי תפקידים

הברית והחסד

החסד הוא סוג האהבה שיש להורה כלפי ילדו, בין אם הילד ראוי לה ובין אם לא

המשחק האינסופי

חיי המוסר הם משחק אינסופי, שאי אפשר לצמצמו לכללים מוגדרים בלבד.

מונהגוּת

כשאנשים אינם מוכנים להיות מונהגים, אפילו גדול המנהיגים אינו יכול להנהיג.

רבי ומורי: דברי זיכרון

בהזדמנות אחרת סיפרתי לו שאני סובל מנדודי שינה. אינני נרדם. הוא אמר לי בהתלהבות, "אתה יכול ללמד אותי איך עושים את זה?"

הכרעות מוסריות והכרעות פוליטיות

שליט, או ממשלה, צריכים לפעול על פי האינטרסים ארוכי הטווח של העם.

פשרו הנסתר של סיפור בלעם

זהו סיפור על אהבתו של האל לעמו. האהבה מרפאת את פצעי העולם

קהלת, טולסטוי ופרה אדומה

הפחד העמוק ביותר המקנן ברובנו הוא אימת המוות. מנהג שבעת ימי האבלות, שבו אנשים אחרים, שלא באו במגע עם המוות, מנחמים אותנו וכך מחדשים את חיבורנו לחיים, דומה במקצת לאפר הפרה האדומה.

איך לא לנהל מחלוקת

כאשר תאוות השררה היא הכוח המניע, האמת איננה נר לרגליים אלא מרמס להן.

מה קורה פה

משימתם הייתה לתור, לחקור, לנסוע, לראות מהי הארץ ולדווח. הם היו צריכים לראות מה טוב בארץ, לא מה רע בה.

בדידות ואמונה

אנו יכולים לשאוב תעצומות מכל אותם גיבורי רוח, שכאבו את בדידותם עד עומק נשמתם אך הושיטו את ידם אל האל ומצאו את ידו מושטת להם.

ברכתה של האהבה

במפגן פומבי זה של אהבה, של בקשת "הטוב המשותף", נתנו הכוהנים דוגמה לעם. הם עודדו את יצירתה של חברה שבה כל פרט מבקש את רווחת הכלל – וחברה כזאת היא מבורכת

חברה שוויונית בסגנון יהודי

חכמים הבינו כי דבר עקרוני מאוד נולד בהר סיני, דבר שהחיים היהודיים עומדים בסימנו מאז ולתמיד. זוהי הדמוקרטיזציה של הידע.

כוחה של קללה

המקל הוא כלי-הנעה חזק מהגזר. הפחד מפני הקללה עשוי להשפיע על התנהגותנו יותר מרצוננו בברכה.

אי-ודאות רדיקלית

בסוכות השבריריות הללו, החשופות לפגעי הטבע, רכשו בני ישראל את העוז לחיות עם אי-ודאות.

אתיקת הקדושה

תפיסת הבריאה כמלאכת-אהבה אלוהית,רואה את כל בני האדם – את עצמנו, את רענו ואת הגר – כעשויים בצלם אלוהים; ומן הטעם הזה היא דורשת מאיתנו לאהוב את הרע ואת הגר כמונו.

מילים שמרפאות

ביהדות, ההאזנה היא האמנות הדתית הנשגבת. דיני לשון הרע אקטואליים ונחוצים כיום מאי פעם

הקורבנות בעיני הנביאים

אנשים עלולים לחשוב שיש שני מתחמים מנותקים: המקדש, מקום עבודת האלוהים – וכנגדו העולם שבחוץ, שבו מתקיימים היחסים שבין אדם לחברו.

קהילות וקהלים

# אין גבול לתועלת שאפשר להשיג בכפר כשכולם מתקבצים סביב מטרה משותפת. לעומת זאת, יש תופעות שגוררות אותנו להתנהגויות של קהל, לא של קהילה.

משה מתיר נדר

סוד כוחו של "כל נדרי" הוא זכרו של אותו רגע המתואר בפרשתנו, שבו משה עמד בתפילה לפני האלוהים ושכנע אותו למחול לעמו

מדוע הכיר הנשיא הארי טרומן במדינת ישראל

בדומה לאדי ג'ייקובסון, האל קורא לכל אחד ואחד מאיתנו, באמירה שיש משהו שרק אנחנו יכולים לעשות

להתרשם ממלבושים

# האסתטיקה והוויזואליה הן דרך לעורר רגשות יראה.

מה אנו מקבלים כשאנו נותנים?

אנחנו מרימים דבר-מה כדי לתיתו לזולת – אבל בזאת אנו מרימים את עצמנו.

נעשה ונשמע

המאחד את היהודים – או לפחות אמור לאחדם – הוא המעשה, לא המחשבה. אנחנו עושים אותם מעשים, אך מבינים אותם בצורות שונות.

ברוך השם – מפי הגוי

אלוהים הוא אוניברסלי. כזו היא האנושות כולה שנבראה בצלמו. אבל ההתגלות והברית בהר סיני הן פרטיקולריות. הן שייכות לסיפור שלנו, לא לסיפור האנושי האוניברסלי.

אין כבר דרך חזרה

אומץ איננו היעדר פחד. אומץ פירושו להרגיש פחד – ולפעול בכל זאת.

הסיפור שלנו על עצמנו

אם אנחנו הננו הסיפור שאנו מספרים על עצמנו, כי אז זהותנו תישמר לנו כל עוד יחיה הסיפור.

Related Articles

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן