תוכנית סטולר: המסמך המלא
תוכנית סטולר למניעת אלימות בבתי הספר – המסמך המלא.
הקליקו כאן כדי לחזור לכתבה "מקסימום אכפתיות, מקסימום קשיחות"
א. דמות המורה
-
חזק וסמכותי. סמכותיות שקטה, שמקרינה מבפנים;
-
חכם. בעל אינטליגנציה טבעית גבוהה ובעל ידע כללי נרחב ביותר;
-
תרבותי. בעל נימוסים טובים. מכבד את עצמו ואת התלמידים;
-
מודל לחיקוי. מהווה מקור השראה לתלמידיו. יכול לראות את עצמו ככזה;
-
אמיץ. פתוח, תקשורתי ובעל חוש הומור;
-
אוהב אדם. יודע להעניק חיבה;
-
גמיש ויצירתי;
-
רואה בהוראה שליחות. אוהב את המקצוע, מסור לו, "מכור" לו;
-
אמפתי. קשוב, ומסוגל להיות בנעלי התלמיד ולהבין מה הוא חש;
-
אדם עם גבולות. שיודע להציב גבולות. להגיד לא. ולא לוותר.
ב. אווירת הלימודים
בתחילת השיעור הראשון עם כל כיתה, נותנים לתלמידים "בריף" על החוקים שינהלו את הלימודים וההתנהגות בכיתה לאורך השנה. החוקים האלה נקראים "חוקי סינגפור". המורה מבהיר לתלמידים כי מי שלא יכבד את עשרת הכללים האלה לא יוכל להיות חלק מן הכיתה שלו. במידת הצורך, המורה מחלק תדפיס ובו עשרת הדיברות:
-
ניקיון: מתחילים ללמוד רק כשהכיתה נקייה ומסודרת. התלמידים הם המנקים;
-
דיסטאנס: קוראים למורה "המורה" ולא בשמו הפרטי;
-
תחילת שיעור: קמים כשהמורה נכנס לכיתה. עומדים בשקט. אז מתחיל השיעור;
-
אחריות על הלו"ז: אין איחורים. מי שמאחר לא נכנס;
-
שקט: אין צעקות. ניידים כבויים בתיקים. לא גוררים כיסאות, מתיישבים וקמים בשקט, עם הכיסא ביד;
-
הופעה: לבוש - תלבושת אחידה. אין חולצות בטן. אין גופיות. אין קבקבים;
-
כללי נימוס וסובלנות כלפי האחר;
-
אופן הדיון: זכות דיבור רק בהצבעה. לא נכנסים זה לדברי זה;
-
חופש ביטוי: מותר להגיד הכל, גם למורה, בצורה תרבותית. לא מקללים. המורה יהווה דוגמה לרטוריקה רצויה, יטפח בתלמידיו סגנון דיבור נאות;
-
השתתפות: כל תלמיד שותף לתהליך הלימוד. מכין עבודות ומרצה לפני הכיתה.
ג. המקל והגזר
תלמיד או תלמידה שהפרו את אחד הכללים, מקבלים עונשים בצורת מטלות ומשימות. היקפן ותדירותן, בהתאם לחומרת ההפרה שבוצעה. אף הפרה לא תעבור בלא כלום. ישנם עונשים "ספורטיביים", וישנם עונשים לימודיים, בהתאם לעניין ולאופיו של התלמיד.
דוגמאות למטלות ספורטיביות (בעיקר לבנים, עם רמת טסטוסטרון גבוהה):
הפרעה קולנית בכיתה בזמן שיעור: לצאת החוצה, לעשות הליכה של חמש דקות במסדרון, ולחזור, רגוע;
אי שקט, והפרעה היפראקטיבית בשיעור: לצאת החוצה, לרוץ ולהקיף את המבנה שלוש פעמים. ולחזור רגוע; או עשר שכיבות סמיכה;
הפרעה חמורה יותר: הוצאה לספרייה עם מטלות.
אין ויתורים. הפגנת עקביות. הפסקת השיעור עד להוצאה התלמיד מהכיתה. כל עוד לא התנצל לפני המורה והכיתה, התלמיד לא יחזור לכיתה.
דוגמאות למטלות לימודיות:
על אי הכנת שיעורים: לקרוא את עמודי חדשות החוץ בעיתון יומי. לבחור כתבה בנושא אחד. לחבר טקסט אינטליגנטי באורך של 500 מלה על מה שהתרחש שם. מחר להרצות עליו הרצאה בכיתה;
על השחתה של רכוש בית הספר, קשקושים על קירות וכיו"ב: עבודות תחזוקה וניקיון, סיוע למנקים בבית הספר, גם במהלך חופשה;
תלמיד שלא קרא חומר ולא הכין שיעורים: "יומן קריאה" - לקרוא ספר כלשהו ולסכם אותו. להרצות בכיתה;
תלמיד שלא משתף פעולה ומתחמק מפעילות של הכיתה: "יומן מסע" - לגשת לסוכנות נסיעות. לקבל חומר על ארץ שאליה אתה רוצה לנסוע. להכין הרצאה לכיתה על אותה מדינה. היסטוריה. גיאוגרפיה. והמלצות לאתרים מעניינים;
מניעת הנאות: במקום לצאת בערב, לצפות בתוכנית מסוימת בטלוויזיה, לתעד אותה, לכתוב חוות דעת, ולהרצות על כך בכיתה.
תלמידים טובים זוכים לבונוסים ולהטבות. דוגמאות: מי שהכין הרצאה יפה ומעניינת, משוחרר מהמטלות השוטפות של אותו שבוע; כיתה שלמדה והתנהגה היטב, זוכה במפתיע למשחק כדורסל; תלמיד שניאות להוריד עגיל מן האוזן או מהגבה, אפשר שיבואו לקראתו בציון בכמה נקודות. כיתה שהוציאה ממוצע ציונים טובים בבחינה מקבלת שיעור חופשי, לדבר על מה שמתחשק, לא ללמוד היסטוריה באותו יום. או - לא מקבלת שיעורי בית באותו יום וגם למחרת. או בוחן מבוטל. וכיו"ב.
ד. מיצוב ההורים
הורים - החוצה מן המשחק. החוצה מן המגרש הבית ספרי. לא ניתן לנהל מערכת חינוך תקינה ויחסים סבירים בין תלמידים למורים ולמנהלים, כאשר ההורים נמצאים בתווך כל העת. מיצובם המחודש של ההורים ישאף לצמצם ככל שניתן את מעורבותם במה שמתרחש בין כותלי בית הספר. המטרה: השבת הסמכות הטבעית למורים ולאנשי החינוך. יגובש נוהל עקרוני אחיד למצבים שבהם באמת תידרש מעורבות הורים. אלה יהיו היוצאים מן הכלל. הכלל יהיה מושתת על מתן אמון של הורים במורים, ובהנהלה. המסר יועבר גם לתלמידים, אט-אט עד שיחלחל.
ה. מיגור האלימות
-
האיש המפחיד: מינוי אחראי משמעת בכל בית ספר. רס"ר בית הספר. איש בעל הכשרה מתאימה, קשר עם המשטרה, רקע צבאי ו/או עבודה עם נוער. שיקבל סמכויות נרחבות;
-
השעיה מיידית של תלמידים שהיו אלימים (גם אלימות המוגדרת "לא חמורה") ללא סלחנות וללא ויתורים. בירור יסודי של כל עניין;
-
עונשים חמורים לתלמידים שהכו אחרים. במידת הצורך - עד לסילוקם מבית הספר. במקרי פגיעה פיסית באחרים או ברכוש, ובבעיות סמים - לערב את המשטרה. לא לסגור עניינים בפנים;
-
הצבת גלאי מתכות אוטומטי בשער כל בית ספר, חובה. מחירו אינו גבוה. כל תלמיד וכל תיק נבדקים. כך לא יוכנסו סכינים ואולרים לשטח בית ספר;
-
מניעת כניסת זרים: הנפקת כרטיס תלמיד אישי. רק איתו נכנסים לתחום בית הספר;
-
תלמידים שהושעו או הורחקו מבית הספר בגלל אלימות, לא יוכלו להוציא רישיון נהיגה במועד הרגיל. רק שנה מאוחר יותר. ורק לאחר שיעברו אבחון פסיכולוגי מדוקדק;
-
תלמידים שהורחקו מבית ספר על אלימות לא יוכלו לשרת ביחידות קרביות;
-
כל כיתה מחטיבת ביניים והלאה, יוצאת ליום סיור בבית סוהר, לצפות בתחנה הסופית של אלה שבחרו בדרך העקומה;
-
הנהגת שיעורים מיוחדים שיוקדשו ללימוד תקשורת בלתי אלימה. משחקי סימולציות שידגימו דרכים חלופיות לאלימות;
-
הטבות ובונוסים לתלמידים שיפגינו באופן עקבי הפנמה של הדרך החלופית.
*פורסם לראשונה בעיתון "הארץ".
הקליקו כאן כדי לחזור לכתבה "מקסימום אכפתיות, מקסימום קשיחות"