רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

משפחה

אין לנו מספיק כסף

י״ז באדר ה׳תשע״ה י״ז באדר ה׳תשע״ה 08/03/2015 | מאת לורן רות

אין לנו הרבה כסף כמו לשכנים וזה מבייש אותי.

לורן היקרה,

אין לנו הרבה כסף כמו לשאר תושבי השכונה, ואני תמיד מתביישת בבגדים ובנעליים שלי, במכונית המשפחתית שלנו ובכל מיני דברים כאלה. זה לא הוגן. אני לא אוהבת להרגיש "פחות שווה" בגלל המצב הכלכלי שלנו, אבל זאת המציאות.

תשובתה של לורן רות

1. כסף הוא רק אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. 2. כסף הוא רק אמצעי, לא קנה מידה לערך שלך כאדם.

למעשה, אלוקים מחליט בראש השנה לכמה כסף זקוק כל אדם, כדי למלא את תפקידו בחיים. לחלק מהאנשים אמור להיות יותר כסף, ולאחרים אמור להיות פחות. אך בכל אופן אלוקים הוא זה שמחליט כמה, וזאת תמיד החלטה שמימית טובה עם סיבה טובה.

התפקיד שלנו אינו לקונן על מר גורלנו, אלא להשתמש במתנות שהוקצו לנו משמים, למטרות טובות בחיינו.

אם קיבלתי כשרונות, אני אמורה לנצל אותם כדי לעשות מהעולם מקום טוב יותר. אם קיבלתי כסף, אני אמורה להשתמש בו כדי לעזור לאחרים להרגיש יותר נוח (במשפחה ומחוצה לה). אני אמורה להשתמש בו כדי לתת. אם התברכתי במאגרי מרץ בלי נדלים, אני אמורה לנצל אותם כדי לשפר את חייהם של אחרים. בקיצור: את כל מה שקיבלתי אני אמורה לנצל כדי לעבוד את אלוקים.

כסף אינו קובע את הערך שלנו כבני אדם

כשאין לנו כסף כמו שהיינו רוצים, אנחנו עלולים להרגיש מתוסכלים ומוגבלים. כשאין לנו מספיק כסף להוצאות בסיסיות, זה עלול להיות גורלי. כסף הוא דבר חשוב, אבל רק ככלי להמשך קיומנו או ככלי כדי לעזור לאחרים. מעבר לזה, הכסף אינו קובע את הערך שלך כאדם. איש עשיר לא שווה יותר כאדם מאשר איש עני. לעשיר יש פשוט יותר כלים במחסן.

במקרה, אתמול היה לי יום הולדת, והמתנה הכי טובה שקיבלתי הייתה מבן הארבע שלי. הוא צייר את עצמו (איש קוים קטן עם ראש ענק, שתי עיניים, וחיוך עקום ומאוד חמוד) וגם אותי (איש קוים גדול עם ראש עוד יותר ענק, שתי עיניים וכמה שערות מרובעות על הראש!). בתוך הדף המקושט, הוא שם צבע ירוק שבור וצבע ורוד שבור, והציג בפני את המתנה: "אמא, זה בשבילך, שתשמרי! בגלל שאני יודע שאת הכי אוהבת ורוד וירוק". ה ר ב ה יותר טוב מתכשיט גנדרני! ה ר ב ה יותר משמעותי!

הגישה היהודית לכסף היא: אלוקים נותן לנו כסף כדי שנשתמש בו לדברים טובים, ובמיוחד כדי לתת לאחרים.

כדי לקבל פרספקטיבה, קראי את שני הסיפורים הבאים על שני האחים - האחד מהמדרש והשני מהמיתולוגיה הרומאית – והשווי ביניהם.

למעשה, התחלתי לחזור על ההיסטוריה היוונית והרומית שלמדתי, והטקסט בו אני משתמשת עשיר במיתוסים מהתרבויות השונות. חשבתי שזכרתי את הסיפור על רומוס ורומולוס כזהה לסיפור מהמדרש על שני האחים, אולם טעיתי בגדול. בהשוואה בין שני הסיפורים המאוד שונים, אני חושבת שהסתירה בין הגישה היהודית לכסף, והשורשים היווניים רומיים של התרבות המערבית בגישה לכסף, תהיה ברורה.

המדרש מגולל את סיפורם של שני אחים שגרו בשכנות. אחד האחים היה נשוי עם ילדים, ואילו השני היה רווק ובודד. האח הרווק חשב, "אחי צריך להאכיל גם את אשתו וילדיו, ואני לא. הוא ודאי יוכל להשתמש בחלק מהיבול שלי." וכך בחשאי, באמצע הלילה, הוא הוציא מהאסם שלו חלק מהתבואה, והעביר אותה לאסם של אחיו. באותו זמן, האח הנשוי חשב בלבו, "אחי ודאי עצוב ובודד בלי אישה וילדים. אני אתן לו חלק מהיבול שלי כדי להקל על צערו." וגם הוא, העביר בחשאי חלק מהתבואה לאסמו של אחיו.

הדבר חזר על עצמו מספר פעמים. בלילה האחים היו מעבירים מתבואתם לאחיהם, ובבוקר מופתעים לגלות שכמות התבואה באסמיהם לא השתנתה. לבסוף, באחד הלילות, האחים נפגשו בטעות בדרכם להעביר יבול זה לזה. שניהם כל כך התרגשו מהרגישות והדאגה של אחיהם, שהם התחבקו. בנקודה זאת נבנה בית המקדש.

השווי את סיפור הנדיבות, הצדקה ואחוות האחים לסיפור הרומאי: האחים התאומים רומוס ורומולוס רצו להקים עיר משלהם, אולם לא יכלו להחליט מי מהם יהיה המלך. אז רומולוס הרג את אחיו, הפך למושלה היחיד של העיר החדשה, וקרא לה רומא, על שמו. בחור חביב.

האידיאל היווני-רומי היה: "תפוס ככל יכולתך, לתהילתך ולתהילתה של רומא."

האידיאל היהודי היה: "קיבלת מאלוקים מה שאמור להיות לך, ועליך להשתמש בזה כדי לבנות לך חיים נוחים ולשמח אחרים, ומעצם הנתינה, גם אתה תהפוך לשמח באמת."

בשום מקום ההשקפה היהודית אינה אומרת שאם יהיו לך יותר דברים, או דברים יותר יפים, אז תהיה שווה יותר. אלוקים מעריך את כולנו באופן שווה. בדיוק להיפך מהכיתוב על החולצות: "מי שמת עם הכי הרבה קשקושים, מנצח!"

כשבעלי ואני עדיין למדנו, היה לנו מעט מאוד כסף. אני זוכרת מקרה שחשבון המים שלנו הגיע, ונותרו לנו רק 10.34 שקלים בחשבון.

הלחיץ אותי שלא היה לנו כסף, אבל יחד עם זה זאת הייתה תקופה נפלאה. יצאנו לבילויים זוגיים חינמיים, כמו הליכה בפארק או משחק מטקות בחצר. מצאתי חנות עודפים עם בגדים מדהימים בשביל אותם מקרים בהם הייתי צריכה בגד חדש. אל תביני אותי לא נכון - זה לא שאני משבחת ומפארת את העוני, אני פשוט אומרת שהחיים יכולים להיות מקסימים אפילו בלי כסף.

כשסיימתי את הלימודים בקולג' ובעלי היה עדיין סטודנט לרפואה, היו לנו קצת יותר מזומנים, בגלל שהשגתי עבודה. אולם המקום שבו עבדתי היה נורא – האווירה שם הייתה כל כך מורעלת, שאפילו הצמחים מתו שם כל הזמן! הייתי כל כך אומללה, עד שבסוף התפטרתי (הערה צדדית: האישה שעבורה עבדתי אהבה כל כך להעניש, שאפילו להתפטר בנחת היא לא נתנה לי. היא אמרה, "את לא יכולה להתפטר, בגלל שאני מפטרת אותך!" איכס!). אז איך הסתדרנו? טוב, בדיוק היה אז חורף. כדי לחסוך, לבשנו סוודרים וגטקס וכיבינו את החימום. אני לא משבחת את העוני, אבל אני חייבת לומר: באמת הרגשנו חמים ונעים!

כשאין מספיק כסף כדי לחיות או כדי לקנות מוצרים נחוצים, זה מצב בלתי נסבל. ובמקרה כזה, חייבים למצוא דרך להשיג כסף - דרך הממשלה, דרך ארגוני צדקה בקבלת עזרה מאחרים...

אולם כשאין כסף כמו לשכנים... כסף לא עושה את האדם, יקירתי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן