ביקורת גבולות
על גבולות, עצמאות ורצון בגיל ההתבגרות
מה אנו באמת יודעים על הגיל הזה שבו האינטראקציה היחידה בין ההורים לילדים מסתכם בהעברת כרטיס אשראי? ואם ההורים יחוו דעה בנוגע למשהו אחר מעבר לכך, יש חשש להתפרצות הר הגעש המתוסכל והמבולבל של הנוער.
הפסקתי לספור את ההורים הנבוכים שאמרו לי שאין להם שמץ של מושג איך להתנהל מול הילדים שלהם:
הילדים עושים מה שהם רוצים, והורים אמורים לנשק את האדמה שהם דורכים עליה ושיגידו תודה רבה שהם, הילדים, מוכנים להתארח בבית המלון של ההורים ולקבל מההורים אוכל וכביסה ובאופן כללי כל גחמה .שהם יחשבו עליה.
היתה לי השבוע שיחה עם הורים שרצו לעדכן אותי לגבי הנער המתבגר שלהם (כיתה ט, ישיבה תיכונית
מוכרת מאוד בירושלים)
***
הם התקשרו לפני שבוע וסיפרו לי שהילד פרק כל עול מבחינת משמעת הורית, וכל ניסיון לדבר איתו על גבולות נידון לכישלון.
מבחינה מעשית מה זה אומר?
הם בכלל לא חושבים לדבר איתו על צפייה של שבע שעות בטלוויזיה, ולא על התוספת של עוד שלוש שעות גלישה באינטרנט.
הוא חוזר הביתה באיזו שעה שהוא רוצה.
הוא לא מרשה להם לגעת לו בסמרטפון שהם בעצמם קנו לו.
הוא לא מוכן שהם ישימו לו חסימה לנייד או למחשב.
הוא לא מקשיב להם אם יגידו לו מה לעשות.
הוא לא מוכן לכלום.
אני לא יודע אם תמיד אצדק בנושא זה, אבל אני חושב שלמרות שזה לא נראה ככה, נערים דווקא רוצים לדעת שיש להם בעולם הזה מישהו ששם להם גבולות.
כי גבולות זה דאגה וגבולות זה אכפתיות וגבולות זה אומר שיש מישהו שדואג לך. בעצם הם גם בוחנים את ההורים שלהם כדי להיות בטוחים שיש להם עוגן, מישהו שאפשר לסמוך עליו.
ברגע זה נעצרתי על ידי האבא ששאל אותי: "אבל איך נשים לו גבולות אם הוא לא בדיוק שם עלינו?"
עניתי לו: "מה זאת אומרת הוא לא שם עליכם? כמו שאתם תתייחסו לעצמכם הילד שלכם יתייחס אליכם. אפשר לשאול בבקשה:
מי בדיוק עושה לו כביסה?"
האמא ענתה לי: "אני עושה לו:
המשכתי: "ומי משלם לו על בית הספר?"
עכשיו האבא ענה לי: "אנחנו משלמים"
"ומי קנה לו את המחשב והנייד ובעצם דואג לכל מה שיש לו?"
שני ההורים ענו לי כאחד: "אנחנו"
סיימתי: "אוקיי, אז אתם מכלכלים ומפרנסים ומחזיקים אותו בדברים שלפי החוק אתם בכלל לא חייבים לעשות ואתם אומרים לי שמותר לו לא לשים עליכם
אני לא בטוח שזה יעבוד אבל תנסו: ממחר אתם אומרים לו: תקשיב פשוש של אמא. כל עוד אתה בבית שלנו וכל עוד אנחנו מחזיקים אותך אתה תתנהג בדיוק לפי הכללים שלנו. לא מתאים לך? תקנה לעצמך טלוויזיה ומכשיר נייד ומה שבא לך":
***
השבוע התקיימה שיחת העדכון: הם נהגו לפי מה שהצעתי להם.
לתדהמתם הנער יישר איתם קו בכל מה שהם רצו: הסכים לחסימה בנייד, ישב אתם להידברות בנושא שעות גלישה וצפייה והגיעו להסכם שהיה מקובל על שני הצדדים, הגיע הביתה בשעה סבירה,
ואז הגיע הרגע המופלא באמת של האירוע:
אחרי שהתקיימה שיחת ההבהרה בין ההורים לבנם, הנער הגיע לאביו ואמר לו:
"אבא, אני אוהב שאתם קשוחים. למרות שאני משחק אותה כאילו אני לא רוצה שתגידו לי מה לעשות, זה מראה לי שאני חשוב לכם"
*
אין הכוונה בגבולות שאנו ההורים רעים או קשוחים. להפך, כששמים גבולות אנו מראים שאנו דואגים לילדים שלנו כשהם באמת לא יודעים לדאוג לעצמם. הם דווקא מצפים ממבוגר אחראי לסמן להם את השביל ולהראות להם את הדרך.
***
הנער וההורים נתנו את רשותם לפרסום המקרה