לייק להורג – לרגל שבוע מוגנות של משרד החינוך
לא הפסיקו לפמפם לנו שילד עד גיל עשר לא חוצה לבד. ומה עם גלישה באינטרנט?
לפני 7 שנים היה אמור דוד- אל מזרחי ז"ל מכפר אדומים לחגוג יום הולדת 16,
במקום זאת, מצאה אותו אחותו תלוי באמבטיה.
הסתבר שדוד-אל עבר מסכת התעללויות, מכות והשפלות מצד תלמידי כיתתו בחודשים שקדמו למותו.
כאשר חזר דוד-אל לביתו באותו יום, נתקל על הפיד שלו בפייסבוק ב'שיימיניג' קטלני שככל הנראה היה גדול עליו:
בין שלל העלבונות שנחקקו בקיר שלו ברשת, נכתב "כלב, הייתי הורג אותך, אבל בגלל שאומרים תנו לחיות לחיות, אז לא נהרוג אותך", או "ד', יפגר קטן, עושה לייק לעצמך, לוקח משפטים מ-co.il.גמדים". יומיים קודם לכן כתב דוד-אל בפייסבוק את מילות הפרידה שאמר הזמר זוהר ארגוב לפני שהתאבד. מתוך( NRG, מוספשבת. יוסי אלי ועמרי מניב. 2011).
*
ובשנים מאז, אנו שומעים על מקרים של תלמידים שעברו התעללות בפייסבוק, חלקם הוחרמו מהקבוצה הכיתתית. וחלקם היו מעדיפים להיעלם ממנה אחרי הירידות והעלבונות שניתזו עליהם כמו טיפות של רעל.
ובגיהינום הוירטואלי הזה, התלמידים הללו לבד. אין הורים. אין מורים. איש הישר בעיניו יעשה. החזק שורד. החלשים מושפלים. מועלמים. או במקרים היותר קשים, מעדיפים להעלים את עצמם אחרי שהם חוו איך כבודם העצמי נגרר לכיכר העיר ונרמס לעיני כל.
וכל מקרה כזה של התעללות, "שיימינג", שפיכות דמים ורמיסת הדימוי העצמי מזכירים לי בכל פעם מחדש עד כמה שהכלים והמודעות הזו של גלישה בטוחה לתלמידים ולילדים שלנו היא לא רשות או המלצה אלא חובה. פיקוח נפש. צו השעה שחל בכל יום ובכל רגע.
סביר להניח שבכל שנה יש אלפי מקרים כאלו, של ביוש והעלבה והטחת עלבונות באלפי תלמידים. רובם כנראה סופגים בשקט. מחכים לעזרה שלא תמיד מגיעה בזמן.
*
אם אתם מחנכים ומורים, אל תחכו שהתלמידים יגיעו אליכם. כי הם לא יגיעו. תפקחו עיניים ותסתכלו סביב. תחפשו את הסימנים. תתחקרו את הילדים המקובלים בכיתה מה הם עושים בשעות אחרי הצהריים ומה בדיוק הולך בקבוצות הווטסאפ והפסייבוק שלהם.
ואם אתם הורים. שאלו את ילדיכם איך הם מרגישים בקבוצות הללו. ואם אין להם קבוצות כאלו, תחשבו מהי הסיבה. עקרונית? אידאולוגית? או שהיו תחת מתקפה והעדיפו לעוף משם?
תסבירו להם שיש כתובת ברורה ומקומות שערוכים ומוכנים לקלוט אותם בהקלקת כפתור אחת כמו למשל: הכפתור האדום: http://redbutton.org.il
תסבירו להם שעלבונות וירטואלים יכולים להיגמר בתחנת המשטרה בגלל שהפגיעה שלהם חמורה לא פחות פגיעה פיזית. שלא רק שהגוף שלהם הוא ברשות שלהם וזכותם המלאה לשמור עליו אלא גם שמם הטוב וכבודם העצמי.
*
השבוע חל שבוע מוגנות ברשת של משרד החינוך. האמת שלאור הסכנות והאתגרים העומדים בפני התלמידים, ראוי היה שלמעשה כל יום יהיה יום המוגנות: פדופילים. אתרים ששואבים את כרטיסי האשראי של ההורים דרך פרסומות ומשחקים שמפתים את התלמידים הצעירים. מניפת הסכנות מרהיבה מתמיד.
לא הפסיקו לפמפם לנו שילד עד גיל עשר לא חוצה לבד. ומה עם גלישה באינטרנט?
כתוב בתורה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ההחלטה הזו שלכם תוכל להציל את נשמתם ולפעמים ובמקרים מסוימים, אף את גופם.