מי שווה יותר?
מה בין ערך השוויון לשוויון ערכי?
אחד הערכים המרכזיים של העולם המערבי, הוא ערך השוויון. מה משמעותו? מה הוא כולל?
2 הפירושים הראשונים שמצאתי במילון למילה "שוויון":
1. זהות בין ערכים, חוסר הבדל, אחידות.
2. העדר אפליה, יחס שווה לכולם.
בעוד שהשני מצלצל חיובי ונכון – שהרי אפליה היא דבר גרוע, הראשון נשמע קצת פחות ראוי לשמש כתשתית חברתית. אנו תופסים את עצמנו כאינדיבידואלים, כל אחד מאיתנו מרגיש (ובצדק) שהוא ייחודי ובעל מקום משלו בעולם – אנו לא אחידים. ברור שיש הבדלים בין בני האדם, והבדלים אלו אינם חיצוניים וגופניים בלבד. כפי שאמרו חכמים: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות".
אך האם תפיסה כזו פוגעת בערך השוויון? ברור שלא! להיפך, תפיסת כל בני האדם כזהים, אחידים וחסרי בידול היא העלבון הגדול ביותר.
אז מהו הערך החשוב שנקרא "שוויון"?
במשנה באבות כתוב "חביב אדם שנברא בצלם... שנאמר: 'כי בצלם א-לוהים עשה את האדם' ". כמובן שאין הכונה שאדם דומה לא-לוהים דמיון פיזי, אלא יש פה רעיון עמוק יותר. הדמיון של האדם לא-לוהים הוא בכך שיש לו – בניגוד לבעלי חיים – כח בחירה, כח של יצירת יש מאין. לכן, בעלי חיים הינם אכן אחידים וחסרי בידול – כולם מאותו פס ייצור. האדם, לעומת זאת, הינו ייחודי וכל אחד יכול ליצור לעצמו זהות אישית מיוחדת (לפי הנתונים והכלים שיש לו). על פי היהדות שוויון בקרב בני אדם הוא מתן הזדמנות שווה למימוש ה"צלם א-לוהים". לכל אחד יש את הזכות להוציא לפועל את הכוחות והכלים המיוחדים שלו. פה יש סיכון - לעיתים אנו נוטים לסוג השוויון הראשון ורוצים להתייחס לכל בני האדם בצורה זהה. התייחסות כזו היא עיוות וחוסר שוויון מובהק. שכן בעוד אחד מקבל את מלא הצרכים שלו, האחר מקבל כלים והתייחסות שכלל אינם מתאימים לו.
הדבר נכון, לא רק בנוגע לבני אדם יחידים, אלא גם לקבוצות באוכלוסיה. לעיתים קרובות נשמעות קריאות בגנות אפליה ושוויון בין קבוצות שונות, אך לא תמיד כך הם פני הדברים. לדוגמא, חוסר שוויון על רקע מגדרי. הרצון להשוות נשים וגברים לחלוטין, מבוסס על אחת משתי הנחות: או שאין שום הבדל מהותי בין גברים לנשים מלבד ההבדל הפיזי. או שצריך להתייחס לכל בני האדם בצורה זהה, למרות הבדלים המובנים בהם. היהדות רואה את הגבר והאשה כשני חלקים של יחידה רוחנית אחת. וכמו שלאדם שלם אין ארבע עיניים או ארבע אוזניים, אלא יש לנו שתי עיניים ושתי אוזניים השונים זה מזה, שיחד יוצרים שלמות אחת, כך גם האיש והאשה מסוגלים ליצור שלמות אחת על ידי מימוש הייחודיות (על אף הניגודיות שביניהם) של כל אחד מהם.
ההנחה הראשונה, למרות שיש הסוברים כך, אינה מסתברת וככל הנראה רוב מוחלט של האנושות חושב ומרגיש שההבדלים קיימים. ושוב יש להדגיש שאין בכך כדי לגרוע ממהות ייחודו של האדם כ"צלם א-לוהים", לכל אחד ואחת יש יכולות, תכונות וכלים ייחודיים באופן אישי וכן באופן מגדרי, איתם ניתן להגיע לשלמות ולמימוש עצמי. ההנחה השניה איננה הגיונית וסותרת באופן מהותי את כל הערך בשוויון. איננו מתייחסים לילד כאל מבוגר, ואנו מעניקים לאדם מוגבל כלים נרחבים יותר על מנת ליצור שוויון הזדמנויות.
בואו נאמץ את מה שמיוחד בנו, ונעריך את המיוחד שבאחר. ניתן לכל אחד את מה שמתאים לו או לה, כדי ליצור שוויון אמיתי – שוויון ערכי!