במשרדו של הרופא
להתחבר לכוחה הפשוט של נדיבות.
לאחר נסיעה של שעה בגשם שוטף, הגעתי למרפאה לבדיקת מאמץ שגרתית. הגעתי בזמן וציפיתי לצאת משם בזריזות. אולם כשמסרתי את ההפניה מהרופא למזכירה בקבלה, הרחתי בעיות.
"ההפניה הזו מיועדת לאחד הסניפים האחרים שלנו", אמרה באדישות. "היא לא תקפה פה".
פניתי ישר להיגיון. "אתם שייכים לרשת של ארבע מרפאות שפועלות תחת קופת חולים אחת", טענתי בביטחון. "לא ייתכן שהמרפאה הזו פועלת באופן נפרד משאר המרפאות".
" לא תוכל להשתמש בהפנייה הזו כאן", חזרה על דבריה בטון איטי ומיומן של נציגת הביורוקרטיה.
שיניתי טקטיקה ועברתי לתחנונים: "אבל בשאר המרפאות לא היו תורים פנויים! ונסעתי יותר משעה כדי להגיע הנה! כשבחוץ יורד מבול!"
היא לא התבלבלה. "הרופא שלך יכול לשלוח לנו הפנייה חדשה".
"אבקש ממנו לשלוח אותה במייל תיכף ומיד", אמרתי, נרגש מניצוץ התקווה שניצת.
"אין לנו מייל", אמרה קצרות. "רק פקס".
"תני לי להבין", אמרתי ברוגז. "אנחנו ב- 2019, אתם חברה גדולה עם כמה סניפים במדינה מתקדמת – ואין לכם דואר אלקטרוני?!"
היא משכה בכתפיה.
בתסכול יצרתי קשר עם משרדו של הרופא, ושם שלחו מיד הפניה מעודכנת בפקס, דרך המחשב שלהם.
חמש דקות לאחר מכן, לא הגיע שום פקס.
15 דקות לאחר מכן, ועדיין אין פקס באופק.
התקשרתי שוב למשרדו של הרופא שלי.
"אין בעיה", הוא השיב באדיבות. "אני ניגש לפקס ושולח אותו באופן ידני. בדרך אליך!"
חיכיתי 5 דקות, 20 דקות. עדיין לא הגיע שום פקס ולא הייתה לי שום תוכנית חלופית.
בשלב הזה הגיעה מזכירה נוספת ששמעה במקרה את המצוקה שלי. "הנה", אמרה והושיטה לי את הטלפון הנייד שלה. "בקש מהרופא שישלח לך את זה במייל".
"אבל חשבתי שאין למרפאה דואר אלקטרוני".
"אין לנו. אבל אתה יכול להשתמש במייל האישי שלי".
לאחר שהתאוששתי מההלם הרגעי, נכנסתי לפעולה. שיטת הדואר האלקטרוני עבדה פלאים (תארו לעצמכם!) וכמה דקות לאחר מכן כבר הייתי על ההליכון.
המחווה הקטנה של המזכירה השנייה השיבה את האמון שלי באנושות וחסכה לי זמן ואנרגיה יקרים. חיים של נדיבות הם דרך נהדרת להעשיר את חיינו בצורה אקטיבית. לא דרוש מאמץ עילאי, רק מעט התחשבות.
להלן כמה כלים:
כלי נדיבות #1 – בססו הרגל
כוונו תזכורת בטלפון שלכם שתפעל מדי שעה או שעתיים במהלך היום. לא משנה מה אתם עושים באותו רגע – נוהגים, משוחחים, עובדים וכו' – עצרו ושאלו את עצמכם: "ברגע זה, האם יש מעשה קטן שאני יכול לעשות שיהפוך את חייו של אדם אחר לנעימים יותר?"
כלי נדיבות #2 – קחו יוזמה
אל תחכו שיבקשו מכם ואז "תעשו טובה" ותיענו לבקשה. במקום זאת, נדיבות מוגדרת כרדיפת חסד – פשוטו כמשמעו, לרדוף אחר הנדיבות, לצאת מאזור הנוחות שלכם כדי לדאוג בצורה אקטיבית לרווחתם של אחרים.
כלי נדיבות #3 – עשו זאת לעיתים קרובות
הרמב"ם כותב שאופי טוב נרכש לא לפי גודל המעשה הטוב, אלא לפי מספר המעשים שבוצעו. תרומה לצדקה של 1,000 ₪ אולי לא תשפיע עליי בחיוב באותה מידה כמו 1,000 מעשים טובים – כלומר, נתינה של שקל אחד אלף פעמים.
כשאנו פוגשים אדם במצוקה, נוכל להתכנס בתוך הקונכייה המוכרת שלנו, או לצאת מגדרנו למען אדם אחר. המזכירה השנייה הבינה שכשאנו מושיטים יד לעזרה, אנו יוצרים לולאה אינסופית של חיבור אנושי – שבו נדיבות מולידה הכרת תודה, והיא בתורה מולידה עוד נדיבות.
קפצו היום לתוך הלולאה!