רשימת תפוצה

אקטואליה

כשבוב סאגט כתב לי מכתב ושינה את עולמי

ט״ו בשבט ה׳תשפ״ב 17/01/2022 | מאת אילנה קנדל

השחקן הנחמד ענה באופן אישי למכתב שלי ולימד אותי שיעור יקר ערך שזכרתי תמיד.

בעקבות מותו הפתאומי של בוב סאגט בשבוע שעבר, רבות נכתב על הצלחתו המקצועית כשחקן וקומיקאי, ועל כך שהוא היה כזה "מענטש" חביב. מבחינתי, הוא תמיד יהיה האדם שהקדיש את הזמן כדי לענות למכתב שלי. ייתכן שנדרשו לו רק 5 דקות לענות, אולם המכתב הזה שינה את חיי.

היו אלה שנות ה- 90 המוקדמות, שנות השיא של מכשירי הוידאו והופעות מול קהל חי. סאגט היה מנחה תוכנית הטלוויזיה הפופולרית America’s Funniest Home Videos, בה הוא דיבב סרטוני וידאו ביתיים והעיר הערות בזמן שסרטוני ה"פספוסים" הוקרנו. סאגט, בקול ה"אבא" האולטימטיבי שלו, היה מעיר הערות מצחיקות, זורק בדיחה ומצטרף לקהל בצחוק על הפספוסים של החיים שנלכדו בעין המצלמה. חבריי המתבגרים ואני היינו צוחקים ומחכים לתום הפסקת הפרסומות כדי לצפות בסרטון הבא.

בדיוק מלאו לי 11 כשאחד הסרטונים משך את תשומת ליבי. הייתה זו אישה קשישה, בשנות ה- 80 לחייה, שניגנה בכינור לפני כמה חברים. כשהיא פרטה על המיתרים בעזרת הקשת, השמיע הכינור צווחה חדה ורעש צורם ומחריד. כשהוא מעיר על ה"מיומנות" שלה עקץ אותה סאגט ואמר שבמקום לבדר את חבריה, קרוב לוודאי שהצליל הלא נעים "יקלף את הטפט מהקירות" עקב צורמנותו. משהו באותה הערה גרם לי מבוכה. באותה תקופה לא ידעתי דבר על תסריטאים או מי שעומד מאחורי הקלעים בתוכנית. מה שידעתי זה מה שהרגשתי - שהוא הפגין חוסר כבוד כלפי קשישה מקסימה זו.

מר סאגט היקר, אני מעריצה גדולה של התוכנית שלך, אבל אני מוטרדת מהאופן שבו התייחסת לאישה הזקנה שניגנה בכינור

אני לא יודעת מה נתן לי את החוצפה, אבל החלטתי לכתוב לו מכתב.

"מר סאגט היקר", פתחתי. הסברתי שאני מעריצה גדולה של התוכנית שלו, אבל שאני מוטרדת מהאופן שבו התייחס לאישה הזקנה שניגנה בכינור. מתוך התמרמרות מוצדקת של ילדה בת 11, אמרתי לו שזה חוסר כבוד ללעוג לה כפי שעשה, ושהוא מהווה דוגמה שלילית לאחרים. אחרי הכל, מר סאגט הופיע בפני משפחות בכל צפון אמריקה ונתן את הטון ביחס לאופן שבו עלינו להתייחס לקשישים בחברתנו. חתמתי את שמי, גילי וכתובתי. שלחתי את המכתב וחיכיתי.

כמה שבועות לאחר מכן הגיעה מעטפה מאת America’s Funniest Home Videos. בפנים היה מכתב בכתב יד מאת בוב סאגט עצמו, חתימה והכל. "אילנה היקרה", הוא כתב. איזו "נערה רגישה" את. הוא ציין כמה נפלא הדבר שאני מגלה רגישות כלפי האופן שבו אנו מתייחסים לקשישים שלנו. עם זאת, עליי לדעת שגברת זו למעשה מנגנת בכינור בצורה כזו כחלק ממופע קומי. היה זה מופע שבוים ונועד לעורר צחוק. היא נהנית לגרום לאנשים לצחוק בדרך זו. אף על פי כן, הוא קיווה שאמשיך בעתיד הן בהתחשבות שלי והן בהנאתי מהמופע. על החתום, בוב סאגט.

הוא לא היה חייב לומר כל זאת. כמה מכתבים לא זוכים למענה? הוא יכול היה פשוט לתקן אותי. במקום זאת, מר סאגט ביטא את מה שניסיתי לעשות ונתן תוקף ועידוד לנקודת המבט שלי ולדאגה שלי. הרגשתי מיוחדת, הרגשתי שראו אותי וכן, הרגשתי גם קצת מטופשת שלא שקלתי את האפשרות שאולי זו הייתה כוונתה.

בדקות המעטות שנדרשו לו לכתוב מכתב, הוא לימד אותי איך לראות אחרים כפי שהם ולהבין את המקום שממנו הם מגיעים. איזו מתנה גדולה יותר יכולים אנו להעניק זה לזה מאשר לקבל את האחר בשלמותו, להכיר בייחודיות שהוא/ היא מביא לעולם? כילדה, בוב סאגט שינה את התסכול שלי והפך אותו להעצמה. אני נערה רגישה. אני נערה שרואה את האחר וחושבת על הכבוד והיחס כלפיו.

המשנה מלמדת אותנו, "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (פרקי אבות א, ו). המילה "כל" יכולה להתייחס ל"כל אדם" וכן היא יכולה להתייחס ל"אדם בשלמותו". מתוך הסתכלות זו, המשנה פוקדת עלינו לשפוט את האדם בשלמותו בצורה חיובית, כלומר, עלינו לקחת בחשבון את מלוא הווייתם – את החוזקות והחולשות שלהם, את ההיסטוריה האישית שלהם, המאבקים הנוכחיים והשאיפות הייחודיות. כשאנו פוגשים אדם אחר בשלמותו, עלינו לפנות מקום לייחודיות הנשמה שלו.

האינטראקציה עם אחרים בצורה זו יוצרת חיבור. אנו מרגישים שמכירים אותנו והודות למתנה זו נוכל לגדול ולפרוח. עמוק בתוכנו כולנו רוצים שיראו אותנו וירגישו אותנו לעומק, אנו רוצים לדעת שמכירים בנוומכבדים אותנו. כשאנו מרגישים את הערך שלנו, נוכל גם לחפש את הגדולה באחרים ולהכיר בה.

תגובתי לבוב סאגט, באיחור של 30 שנה

מעולם לא חשבתי לענות על מכתבו של מר סאגט. שמתי אותו בצד יחד עם נחישות ובטחון עצמי גדולים יותר. כשקראתי על מותו הפתאומי, הייתה זו הפעם הראשונה שבה חשבתי על מה שהייתי כותבת לו בתגובה. מאוחר מדי לשלוח לו את המכתב הזה, אולם המסר שלו חי וקיים ואנו יכולים ללמוד ממנו.

אז, באיחור של 30 שנה אני רוצה לומר לבוב סאגט:

מר סאגט היקר,

תודה שהקדשת את הזמן כדי לענות לי. אני ממש מעריכה את זה שנתת לי הכרה והצעת את נקודת המבט שלך. ראית אותי בשלמותי ועל כך אני מכירה לך תודה. עוררת בי השראה לעשות זאת למען אחרים ועל כך אהיה אסירת תודה לך לנצח. בשעה שהחדשות ממשיכות לספק פרטים על חייך, אנצור בלבי את הידיעה שמחווה קטנה לכאורה יכולה לשנות את העולם. תודה על השיעור החשוב הזה.

על החתום,

אילנה (כבר לא בת 11), טורונטו, קנדה

למען עילוי נשמתו, מי ייתן ונכיר בייחודיותה של נשמתנו, ונעניק מתנה זו גם לסובבים אותנו.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

[contact-form-7 404 "לא נמצא"]

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram