הסוס הענק עליו רכבתי עורר בי תהיות: האם העקשנות שלו לא לשמוע בקולי, הנטייה שלו לסטות מהדרך ולאכול דברים שעשויים להזיק לו, מוכרת לי מאיפשהו? התברר לי שכן.
מעטים הם האנשים שניחנו ביכולת "לא לשמוע" ולהתעלם ממשפטים לגלגניים על חשבונם, ומעטים יותר הם אלו המסוגלים להתייחס בצורה חיובית לפגמים וחסרונות בחבילה האישית שלהם.
בעולם בו נראה שהחוצפה היא סוג של כוח, האסרטיביות היא כישרון הישרדותי, והלקוח תמיד צודק, לפעמים רגע אחד של סבלנות ואיפוק מסוגלים לשנות את חייו של הזולת.
הוא איבד את ההזדמנות הראשונה שלו לעושר אגדי, אך הוא לא אמר נואש והמשיך הלאה – על סיפור חייו המעניין של אלי ויטני והקשר שלו להחלטות שלנו לקראת ראש השנה.
בחיי המקצועיים אני עוזרת לעמותות ללא-מטרת-רווח להשיג מימון על ידי הוכחת הצלחת השינוי בו הן דוגלות. השנה התחלתי לתהות מדוע לא לנצל את השיטה העסקית הזו בחיי הפרטיים.
אייטם חדשותי על מורה סינית שתיקה נגנב ממנה, מוכיח שבן-האדם אינו רע מטבעו, אלא רק הנסיבות גרמו לו לנהוג אחרת מצו מצפונו, ושמתחת לשריון ולחספוס, מצוי לב מרגיש שבסך הכל ממתין שמישהו יבין אותו ויאמין שהוא יכול להיות טוב.
פסיכולוגים ויועצים רבים ממליצים ללקוחותיהם לנהל 'יומני תודה' שבהם יכתבו מדי יום מספר דברים שעליהם הם מכירים טובה. תחושת ההודיה מחזקת את הקשר שלנו אל החיים, נוטעת בנו אופטימיות, ונותנת לנו תקווה.
